תקציר
המאמר יתמקד בעדויות החדשות על התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה. נראה כי היישוב העירוני המשיך להתקיים בתל בימי בית שני, אולם לאחר מרד בר כוכבא חלה ירידה בצפיפות היישוב בתל, והוא הפך דליל ובעל אופי יותר חקלאי. השרידים כוללים שני בורות מים מקורים בקשתות שנבנו תוך שימוש חוזר של מקוואות גדולים מהתקופה הרומית הקדומה. תופעה זאת אופיינית לתקופה הרומית המאוחרת ביהודה. כך נמצאו גת ומבנה שכלל מטחנה. מכלול כלי החרס וממצאים שונים אחרים בני התקופה יידונו בקצרה אף הם. הממצאים מצביעים על פעילות ומתקנים חקלאיים שהיו קשורים כנראה לפעילות חקלאית של חוות או אחוזות גדולות שהיו ממוקמות על התל או בקרבתו.
כותר מתורגם של התרומה | תל חברון בתקופה הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה |
---|---|
שפה מקורית | אנגלית |
עמודים (מ-עד) | *43-*29 |
כתב עת | מחקרי יהודה ושומרון |
כרך | כרך כה |
סטטוס פרסום | פורסם - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- ארץ ישראל -- ארכיאולוגיה -- תקופה ביזנטית (324-640 לספירה)
- ארץ ישראל -- ארכיאולוגיה -- תקופה רומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה)
- תל חברון