תרגום, תיקוף והתאמת שאלון להתנהגות בטוחה בנהיגה (של"ב בנהיגה) - לנהגים קשישים בישראל

עם הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי, נושא בטיחות הנהג הקשיש מוסיף לעורר דאגה בקרב הציבור. השיעור השנתי של מעורבות בתאונות דרכים קטלניות ביחס למרחק הנהיגה גבוה בקרב נהגים בני 65 ומעלה, יותר מכל קבוצת גיל בוגרת אחרת (למעט נהגים צעירים). החלטה לגבי כשירו הנהיגה של קשישים הכרחית ומכאן הצורך בפיתוח אמצעי זיהוי והערכה של התתנהגויות נהיגה מסכנות חיים בנהגים קשישים. באוניברסיטת פלורידה פיתחו כלי מדידה חדש, תקף ומהימן, של שאלון לדיווח עצמי הקרוי Safe Driving Behavior Measure (SDBM), שהוכח כבעל רלוונטיות לדירוג קשיים ביכולת נהיגת קשישים בארה"ב ובקנדה. מטרת המחקר הינה לתקף את הגרסה העברית של כלי המדידה (ISDBM) ואת היישומיות של הכלי בקרב נהגים ישראלים קשישים. שיטת המחקר: לאחר תרגום השאלון לעברית, נבדקו תוקף-התוכן ותוקף הפנים של השאלון באמצעות קבוצת מיקוד לקביעת שימושיות, רלוונטיות ומובנות השאלון המתורגם ומידת התאמו התרבותית לישראל ונערכו שינוים בהיגדים מסוימים בשאלון ובהוראות. הנוסח המותאים מבחינה תרבותית הועבר ל-25 נהגים ישראליים בני 65+ ו-25 בני משפחתם. לבדיקת תוקף מתכנס נערכה השוואה בין תוצאות דיווי הנהג לבין בן משפחתו. תוצאות המחקר מראות קשר מובהק בין דיווח הנהגים על אופן נהיגתם ובין דיווח בן משפחתם. קשר מובהק נמצא גם בין ציון הנהג בשאלון ובין מספר מצבי הנהיגה שהוא נמנע מהם ובין תדירות הנהיגה שלו במהלך השבוע. נמצאה מהימנות פנימית טובה של התאמה בין כלל ההיגדים בשאלות (אלפא קרונבך > 0.95) הן בדירוג של הנהגים והן בדירוג של בני משפחתם. מסקנות: הממצאים מורים על כך ששאלון ה- ISDBM הוא כלי דיווח עצמי תקף ומהימן, להערכת התנהגות נהיגה בטוחה בקרב קשישים בישראל. נראה כי אוכלוסיית המחקר מורכבת מנהגים קשישים המודעים לבטיחות הנהיגה שלהם ומווסתים את נהיגתם על פי הנדרש. גרסאות נוספות של השאלון הן כבר בנמצא בעבור נהגים מקצועיים, נהגים עם ADHD ורוכבי אופניים חשמליים והם בשימוש מחקרי לעת עתה. (מתוך המאמר)