תפקידים מנהליים באקדמיה - במסלול התנגשות עם תפוקות מחקר ואיכות ההוראה?

העיסוק האקדמי נמצא במיגרש השיפוט וההערכה של המוסדות האקדמיים מצד אחד, ובזה של סוכני הרגולצייה הממשלתיים של מוסדות אלה, מצד אחר. קיימים קריטריונים שונים להערכת העבודה של חברי סגל אקדמי בתחומי המחקר וההוראה ולבחינת תרומתם למחלקה, למוסד האקדמי ולקהילה. בישראל זוכים הקריטריונים הקשורים במחקר לחשיבות רבה, בשל שיטת התקצוב של מוסדות אקדמיים ציבוריים הנהוגה בה, אשר שמה דגש על תפוקות המחקר. יחד עם זאת, נדרשים חברי סגלים אקדמיים לשאת בתפקידים מנהלתיים במחלקות, בפקולטות או בדרג אחר במוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים, במקביל לעיסוקם במחקר ובהוראה. מחקר זה מבקש לבחון אם במציאות זו נוצרת התנגשות בין מיגוון התפקידים והמשימות הנדרשים מחברי סגל אקדמי. במילים אחרות, האם חבר סגל הלוקח על עצמו תפקיד מנהלי "משלם מחיר" שמשמעותו ירידה בתפוקות המחקר וההוראה שלו. לצורך בחינת סוגייה זו נאספו נתונים על מדדי הביצוע של 485 חברי סגל בכיר, באמצעותם בוצע חקר מקרה של מוסד אקדמי אוניברסיטאי אחד, במטרה לבחון את הקשרים בין משתני הרקע האישיים-משפחתיים ומשתני הרקע המקצועיים לבין התפוקות במחקר, בהוראה ובמנהל האקדמי. ממצאי המחקר מעידים על ירידה במדדי התפוקות המחקריות ובציונים במשובי ההוראה של חברי סגל ששימשו גם בתפקידים מנהליים. בנוסף, בדק המחקר את הקשר בין העיסוק המנהלי של חברי סגל לבין מדדי המחקר וההוראה שלהם תוך מיון על פי פקולטה, דרגה אקדמית ומגדר. לממצאים אלה השלכות מהותיות על מדיניות הקידום של חברי סגל, מתוך הכרה בפגיעה שיישאו בגין קבלת תפקיד מנהלי, וביתר שאת בשנים הראשונות של הקריירה האקדמית. (מתוך המאמר)