תודעה משטה ותודעה מנחה בעולמו של הגיבור על-פי שני רומנים של גיל אילוטוביץ'

דרכי-הייצוג הרטוריות של הדמות בטקסט מן המבדה הן מגוונות ומאפשרות ליוצרו לעצב את הדמות כאינדיבידואלית וכשונה מיתר הנפשות הפועלות. כמו-כן מסייעות דרכי-הייצוג לשקף את מרחביה של הדמות לפני ולפנים. אחת מדרכי-הייצוג הבולטות היא שיקוף התודעה של הדמות. במאמר זה אבקש לבדוק, כיצד מתבטאים אופני הייצוג של דמות הגיבור בשיח הפנימי שלה, ההכרתי, ביחס לחומרי השיח המודחקים, הנמצאים בתת-ההכרה. הנחת העבודה של מאמר זה מציעה, כי ברומנים 'תמונות חתונה' ו'אוכלי הגחלים' של גיל אילוטוביץ' – מוצעות תשתיות תודעה כפולות בעולמה של דמות הגיבור, המקיימות יחסים סימביוטיים זו עם זו ומשפיעות בכך על הכרעותיה ועל צעדיה של הדמות. אבקש לעמוד על אופיין של תודעות אלו ולבחון הנחה זו על-פי שתי דמויות גיבור בשני הרומנים הנזכרים. יצירות אחרות בספרות הישראלית משנות החמישים, השישים והשבעים, המעצבות את דמותו של ניצול-השואה ואת עולמו – דנות, לטענת נורית גוברין, ב"יחסי הזרות והריחוק, שחשה החברה הישראלית כלפי ניצולי-השואה..., שזוהו כאחרים ונותרו לאורך השנים עם זיכרון של אימה, שלא אפשר היה לשלבו בהוויה הישראלית, אלא שהביא אליה את העולם, שאותו עזב ושלא חדל להיות חלק מהתרבות והזיכרון שלה גם כאן". (מתוך המאמר)