שמות וכינויים של כמה גידולי תרבות חדשים בספרות הרבנית של המאות 16-20

המאורע ההיסטורי המשמעותי ביותר מבחינת אימוץ צמחים בעולם הישן היה גילויה של יבשת אמריקה בשנת 1942. גילוי זה הביא להתפשטותם של גידולים חקלאיים חדשים בשווקים של העולם הישן, כגון תפוח אדמה, עגבנייה, פלפלת, בטטה, תירס, קקאו, טבק, דלעת ועוד. אימוצם של הגידולים האמריקניים במחוזות החדשים היה כרוך בהתאמות שונות למציאות ולתרבות המקומית, כגון בתחומי החקלאות והקולינאריה. המאמר מתחקה אחר מעברם של מספר גידולים למחוזות חדשים, תוך התמקדות בשמות החדשים שניתנו להם. במכורתם האמריקנית כונו הגידולים בשמות שניתנו להם על ידי הילידים האינדיאנים. האם שמות אלה ליוו אותם גם בארצות אליהם הגיעו? מה היו המקורות לשמות החדשים שקיבלו? בשאלות אלה עוסקים מחקרים שונים, אך עד כה טרם נבחנה סוגיה זו בראי המקורות היהודיים-רבניים של התקופה. המאמר דן בשמות הגידולים בראי ספרות ההלכה והשו"ת של המאות ה-16-20. טיבם של מקורות השו"ת הוא בכך שהם מהווים משאב ספרותי פרקטי וענייני, שאוצר בתוכו מידע רב ערך להכרת התקופה, ובמיוחד בכל מה שקשור להיבטים הריאליים שלה.