'שכולים מדרגה שנייה': משפחות חללי הטרור והפסיכולוגיה הפוליטית של השיקום

העימות בין משפחות חללי הטרור לארגוני השכול הצבאי ומשרד הביטחון בשל תביעתן של הראשונות להיכלל ב'משפחת השכול' ובזיכרון הממלכתי - שמאז הקמת המדינה מזוהה עם השכול הצבאי - הוא הזדמנות להיחשף לרובדי עומק של תרבות השכול הישראלית בפרט והתרבות הפוליטית הישראלית בכלל. רבדים אלה מעניקים לא רק משקל סמלי והון תרבותי מועדף ל'נופלים בקרב', אלא אף, כמו שיומחש במאמר, הם משאבי שיקום מועדפים. בכל הקשור לחקר ההכרה באבדן, מאמר זה מצטרף למחקרים המדגישים שלמעמדם ולמקומם בזיכרון הציבורי של המתמודדים עם שכול משמעות שיקומית פסיכו-חברתית. אולם העיסוק המחקרי בסגרים סימליים בוחן את התופעה של קבוצות המעוניינות להצטרף לאוכלוסיות בעלות אבדן מוקר (מלשון הוקרה) בהיבטיה הפוליטיים והאידיאולוגיים, אך כמעט שאינו קושר את הנושא לתחום הרווחה.