רווחה לקשישים בישראל: אחריות המשפחה מול אחריות המדינה מנקודת הראות של נכדים בוגרים וסביהם

המחקר המוצג במאמר בוחן את סוגיית נטילת האחריות של הטיפול בקשישים על פי שתי המגמות העיקריות הקיימות בחברה בת ימינו: אחריות המשפחה מול אחריות מדינת הרווחה. אחריות זו נדונה משתי נקודות ראות של שני דורות במשפחת הקשיש: דור הסבים ודור הנכדים הבוגרים. ממצאי המחקר מראים שבעבודות הבית הסבים מקבלים עזרה יותר משירותים פורמליים (הן ציבוריים והן פרטיים) מאשר מבני משפחה ואילו בתחבורה ובקניות מקבלים עזרה רבה יותר מבני המשפחה והם גם מעדיפים לקבל עזרה זאת מבני המשפחה. עוד עולה מן הממצאים שסבים סיעודיים הזקוקים לעזרה רבה מקבלים עזרה בטיפול אישי משירותים ציבוריים יותר מפרטיים. מממצאי המחקר ניתן ללמוד שעמדותיהם של הנכדים ביחס למחויבות והאחריות של הבנים והנכדים הבוגרים לסייע מבחינה כספית ולטפל בסבים גבוהה יותר מאשר עמדות הסבים כמו כן, קיימים הבדלים בין הנכדים לסבים כאשר עמדות הנכדים נוטות לייחס למשפחה את האחריות לטיפול בזקנים באופן כללי ואילו הסבים נוטים יותר לייחס אחריות זאת למדינה ולמערכות הרווחה. עם זאת, כאשר הסבים הם במצב סיעודי ולאור התגברות צרכי הקשישים שיזדקקו לטיפול בעתיד, הן הסבים והן הנכדים מצפים לראות את המדינה כאחראית עיקרית לטיפול בזקנים (מתוך המאמר).