'קללי נפשי את חברון': סיקור מאורעות תרפ"ט והנצחתם כראי לביקורת על 'היישוב הישן'

מאורעות הדמים שהתרחשו בארץ־ישראל בשנת תרפ"ט (1929) היכו את התושבים היהודים בתדהמה שנראה שלא הייתה כמוה בתקופת היישוב. עיון בעיתונים עבריים שיצאו לאור בארץ באותם ימים מעלה כי היישוב לא התאחד באבלו אל מול האסון שפקד אותו, אלא ההפך הגמור. סיקור המאורעות בעיתונות הדגיש חלוקה ברורה בין שתי קבוצות — 'היישוב הישן' ו'היישוב החדש'. כנגד נפגעי המאורעות העיקריים, בני 'היישוב הישן', הועלו האשמות, והושמעו קללות ודברי ביקורת חריפים על שלא התגוננו. עיתונות 'היישוב החדש' עמלה לחדד את ההבדלים בין הקבוצות ולמסגר את סיפור המאורעות לא כאסון שפקד את היישוב אלא ככישלון של קבוצה אחת מול הצלחה של האחרת, כנשחטים מול גיבורים. הדגשת חולשתו של 'היישוב הישן' נועדה לשייך את אסון תרפ"ט ואת האיום שהוא גילם לקבוצה אחת ולא לכלל היישוב. בחינת השפעתן של כמה פעולות הנצחה לזכר חללי המאורעות יכולה ללמד אם מסגור מאורעות כנוגע לקבוצה מסוימת אכן עמד במבחן הזיכרון ההיסטורי. בבחינת נושא זה יש כדי ללמד על עוצמת העוינות של 'היישוב החדש' ל'יישוב הישן' גם בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים, כאשר התמעט שיעורו באוכלוסיית הארץ והוא הלך והסתגר בד' אמותיו. (מתוך המאמר)