קום והתהלך בארץ: שינויים בהרגלי הפעילות הגופנית בישראל, 2008-1992

סגולותיה של הפעילות הגופנית, ברבדים הגופניים, הבריאותיים, הנפשיים והחינוכיים נדונו רבות במחקר, אך רב הנסתר על הגלוי ביחס להיקפה של הפעילות הגופנית בישראל. בשל החשיבות המוכחת של הפעילות וההשלכות נגזרות ממנה, מבקש המאמר הנוכחי לסקור את שיעורי הפעילות הגופנית בחברה הישראלית בשנים האחרונות, לנתח את התמורות שחלו בה לאורך זמן, וכן את הגורמים המרכזיים המסבירים את המגמות. במטרה ללמוד את דפוסי הפעילות הגופנית בחברה הישראלית, על תדירותה, אופייה וסוגיה, נערך סקר בקרב מדגם של 501 מרואיינים, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת (69-18) הדוברת עברית, ביישובים היהודיים בישראל. בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 עסק פחות מרבע האוכלוסייה היהודית בישראל בפעילות גופנית, ואילו בסיום העשור הראשון של המאה ה-21, היקף הפעילות הגופנית הכפיל את עצמו ואף יותר מכך. בסקר הנוכחי נמצא שיותר ממחצית האוכלוסייה היהודית בישראל עוסקת באופן קבוע בפעילות גופנית סדירה. בניתוח השינויים בהרגלי הפעילות של האוכלוסייה בישראל במהלך הדור האחרון (2008-1992) נדונים כמה גורמים מרכזיים (דמוגרפיים, גלובליים, תודעתיים), המבטאים ביחד וכל אחד לחוד שינויים תרבותיים מהותיים המשתקפים גם בפעילות הגופנית בישראל. (מתוך המאמר) שיטת המחקר: סקר בקרב מדגם של 501 מרואיינים.