"צעקות הילדים המוכרים את עיתוני הערב עושים את העיר תל-אביב לגיהנום" - עולמם של מוכרי העיתונים הקטנים בישראל

המאמר מציג לראשונה את עולמם של הילדים מוכרי העיתונים בישראל. הוא בוחן את הנושא מנקודת מבטם של הילדים ומנקודת מבטם של ההורים, המורים, ראשי השלטון המקומי, פקידי העירייה, עובדים סוציאליים, פקחים, שוטרים, עורכי עיתונים וקוראים המאמר עוסק בשאלות מה היה היקף התופעה, מה היו הסיבות להתפתחותה ומה היו מאפייניה, מדוע דווקא ילדים נבחרו למכור עיתונים, ומדוע מרביתם היו בני עדות המזרח. המאמר מתייחס גם לשאלות כיצד השפיעו על העיתונות בארץ וכיצד העיתונים השפיעו עליהם ושינו את חייהם, מדוע בסופו של דבר הפכו לבעיה חברתית ולאומית וכיצד טרפדו עורכי העיתונים כל ניסיון לשקמם. שאלות אלו ואחרות עומדות במרכזו של המחקר, המתבסס על מסמכים ארכיוניים שטרם ראו אור, על קטעי עיתונות ועל ראיונות עם מוכרי עיתונים בני התקופה שבגרו. התופעה מתועדת מראשית ימיה בארץ ישראל, בשנות השלושים של המאה הקודמת, ועד שלהי שנות החמישים. המחקר מתמקד בעיקר בתל אביב, שהיתה המרכז התרבותי של היישוב והמדינה, ובה נחשפה התופעה במלוא היקפה, מורכבותה וחומרתה. המאמר מוסיף מידע לא ידוע על תולדות העיתונות בישראל. הוא שופך אור חדש על התחרות בין העיתונים ועל תהליכי שיווקם, וחושף כיצד העיתונים, שהרבו לפרסם עוולות של אחרים, התעלמו מחובתם כשהדבר נגע להם. כשביקשו להעשיר את קופתם, הם ניצלו מצוקה של ילדים קטנים ותמימים, ורמסו וקיפחו את זכויותיהם לעיני כל.