עתיד הזיכרון ומפעלי ההנצחה של השואה - חקר מקרה

בשנת 1998 הוקם כוח משימה בינלאומי להנצחת השואה, הכולל נציגי מדינות המתחייבות לפעול כדי שהוראת השואה תעמוד במקום מרכזי בעולם. גם החלטת האו"ם 60/7 לקיים את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ב-27 בינואר בכל שנה, אילצה מדינות רבות לחשוב מחדש על האופן שבו יעוצבו לימודי השואה. מאמר זה מציג מסקנות מתוך ממצאי מחקר שערכו המחברים, במטרה לבחון את הוראת השואה מנקודת מבט אוניברסלית כחקר מקרה של אחת ממדינות אירופה - צרפת, תוך התייחסות השוואתית לנעשה בישראל, ותוך התייחסות להיבטים פורמאליים וא-פורמאלים של מעשה ההוראה. מטרת החוקרים היתה לשפוך אור על ארועים חינוכיים המתרחשים במההלך הוראת השואה בבתי ספר בעולם. חקר המקרה בצרפת מתייחס לתלמידים הלומדים בבתי ספר לא יהודיים. בנוסף, בצרפת, כמו בישראל, נמצא אחד ממכוני השואה הגדולים בעולם, ה"ממוריאל". המאמר ינסה לעמוד על מקומו של מכון השואה בהוראת השואה וזיקתו לתוכניות הבית ספריות. במאמר נשאלת השאלה האם ובאיזו מידה הוראת השואה מהווה גורם פוטנציאלי מאחד, המדגיש את המשותף בין בני האדם. מסקנות המחקר מעלות כי ראוי ורצוי להציג נקודת מבט הוליסטית, שבה יש מקום גם לאתנוצנטרי-לאומי-ייחודי וגם לאוניברסלי, על ידי הצגת ההיבטים היהודיים, כמו גם לכלל-אנושיים, של מכונת הרצח שתוכננה ונהגתה בידי אדם. (מתוך המאמר)