תקציר
מאמר זה עוקב אחר גלגולו של עקרון “קבלת הציבור” כמקור סמכות לחיוב לשמירת המסורת, המקביל למקור הסמכות הטרנסצנדנטי. בעקבות האמנציפציה והרפורמה בעת החדשה החל עיקרון זה, שעד אז נדרשו אליו רק ברמה ההלכתית המקומית של תקנות הקהל, לקבל תפקיד מרכזי וכללי יותר בהצדקת המסורת ובשימורה, מתוך התנגדות למגמות הרפורמה ביהדות והערעור של חוקרי מדעי היהדות על תמונת העבר המסורתית; כלומר, הסכמת הציבור בעבר לקיים הלכה פלונית, או הסכמת הציבור בהווה להתנגד לרפורמות, הן המכריעות. עם הופעתו של האתגר הריבוני, בדמות הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, התעצמה המגמה, ועקרון “קבלת הציבור” נתפס כעיקרון מכונן של המסורת היהודית, שבכוחו לפתור את השאלות הדתיות שעולות מן האתגר הריבוני באמצעות מתן האפשרות לחידוש ההלכה על ידי חקיקה דתית חדשה המוסכמת על הציבור. (מתוך המאמר)
| כותר מתורגם של התרומה | The Principle of “Public Consent” in the Modern Age: From the Re-Establishment of the Halakhic Authority to the Renewal of the Halakha |
|---|---|
| שפה מקורית | עברית |
| עמודים (מ-עד) | 253-284 |
| מספר עמודים | 32 |
| כתב עת | מורשת ישראל |
| כרך | 20 |
| מספר גיליון | 2 |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- אמנות חברתיות -- היבטים דתיים
- דעת קהל
- הלכה
- סמכות (הלכה יהודית)
טביעת אצבע
להלן מוצגים תחומי המחקר של הפרסום 'עקרון "קבלת הציבור" בעת החדשה: מביסוס מחודש של הסמכות ההלכתית לחידוש ההלכה'. יחד הם יוצרים טביעת אצבע ייחודית.פורמט ציטוט ביבליוגרפי
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver