על "שבירת הכלים" של הלא מודע המודרני

הדיון בהתפתחות מושג הלא מודע המודרני כמוהו כ"שבירת כלים", מושג יסוד בקבלה, תורת המיסטיקה היהודית, אשר צוין לראשונה על ידי האר"י, ומשמעו התנפצות והתמיינות הכרחית של העולם הבראשיתי, שהיה ישות יחידה ובלתי ניתנת להכלה,לספירות שונות של עולמות רוחניים עד לקישורן לעולם הגשמי. באופן דומה, הכלים השבורים משולים לגיוון ולשונות בגישות התאורטיות והמחקריות של חקר הלא מודע וסוגיית ריבונות האדם על גורלו. דיון בשאלת מהותו של הלא מודע המודרני, המבוסס על חקר הלא מודע בפסיכולוגיה הניסויית, מתייחס להשתנות ההבנה המדעית של תהליכים לא מודעים בשלושים השנים האחרונות. המהפכה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה והתפתחות המדע הקוגניטיבי במגוון דיסציפלינות כגון אנתרופולוגיה, מדעי המחשב, בלשנות ופילוסופיה תרמו רבות לחקר תהליכים מנטליים מורכבים ולא מודעים ופיתחו שיטות שונות לחקירתם. התפתחויות בחקר המוח עוררו גל נוסף בחקר התודעה ואנו מצויים בעיצומה של השתנות מתמדת בשדה המחקר והטיפול בתחום תהליכים מודעים ולא מודעים. במאמר זה אדון במספר מודלים של הלא מודע עד לגלגולו העכשווי בפסיכולוגיה המחקרית ובהשלכות החקירה המדעית על תפיסת האדם כריבון על גורלו. חקר הגישות השונות להבנת הלא מודע ואופן הצגתו במאמר זה מושפע כמובן גם מהסובייקטיביות של המחברת, החוקרת בעצמה תהליכים מודעים ולא מודעים. המחקר ממשיך להסתעף עד ימינו אלה. לכן דיון זה כמוהו כדיון בכלים שבורים, השואפים להתמיינות ואין בהם כדי להתגבש לאמת מדעית אחת. (מתוך המאמר)