תקציר
המאמר עוסק במעמדן של הערבית והעברית בשילוט הדרכים בגליל. לאור העובדה שהמרחב בישראל הוא תוצר של הבניה ממסדית-לאומית, מחברי המאמר רואים בשלטי הדרכים מכשיר רב-עוצמה בידי המדינה להקניית ערכים תרבותיים, חברתיים ולאומיים לתושביה. סקירה שיטתית של היבטים שונים של השילוט - מיקומם וארגונם של השמות הערביים והעבריים על השלטים, הבולטות שלהם בנוף וסוגיית כתיבתם ותעתוקם - מצביעה על קיומה של מדיניות רטורית הפועלת בשני כיוונים המשלימים זה את זה. מצד אחד, השלטים יוצרים הדרה מרחבית של הזיכרון הפלסטיני בניסיון לאזרח את החברה הפלסטינית באמצעים לשוניים מניפולטיביים, שיביאו אותה לקבל את את דימויי השלטון על חשבון הקורפוס הטופונימי העשיר שלה ולפתח קשר מטושטש ומעורפל לסביבה; ומצד שני, השלטים מנכיחים את זהותה של הלשון העברית ואת עולם הדימויים הנקשר אליה, במטרה לתמוך בפרויקט הציוני, לחזק את התודעה האזורית של דוברי העברית ולפתח בהם תחושה של שייכות וניכוס מרחבי. עם זאת, כפי שקורה לא פעם במצבים קולוניאליים סבוכים, בשטח מתקיים ממד חתרני, הבא לידי ביטוי, במקרה זה, בתוספות גרפיטי על השילוט הקיים. (מתוך המאמר)
| שפה מקורית | עברית |
|---|---|
| עמודים (מ-עד) | 183-209 |
| מספר עמודים | 27 |
| כתב עת | תיאוריה וביקורת |
| כרך | 43 |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2014 |
| פורסם באופן חיצוני | כן |
IHP Publications
- ihp
- גליל (אזור)
- נוף לשוני
- שילוט הכוונה בדרכים
- שפה עברית
- שפה ערבית
פורמט ציטוט ביבליוגרפי
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver