עבודה, משפחה ומה שביניהן: מבט על נשים מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות בישראל

בעבודה זו אני מתבססת על תפיסת הבו־זמניות, המתבטאת בעבודתו של חאלים ברכאת. לפי גישה זו החשיפה לטכנולוגיה, למידע ולתבניות משפחה חדשות המגיעות מהצפוןהגלובלי, לצד התחזקות הדת, יוצרות תהליכי שינוי ושימור בו־זמניים. תהליכי השינוימתבטאים בהערכה חיובית להתרחקות מדפוסי המשפחה המסורתיים, המדגישים את עליונותהכלל המשפחתי על רצון הפרט, ודוגמה לכך היא הירידה בפריון הנשים. תהליכי השימור,לעומת זאת, מתבטאים בהתייחסות שלילית להתרחקות מדפוסי משפחה מסורתיים, כמוהתחזקות עצמאותן הכלכלית של הנשים.בהתאם להנחות אלה, אני מבקשת לבחון את משמעותם של תהליכי השינוי והשימורבאמצעות בחינת עמדות של ערביות וערבים אזרחי מדינת ישראל משלוש הקבוצותהאתנו־דתיות מוסלמים, דרוזים ונוצרים )על בסיס דיווח עצמי( כלפי הצטרפות של נשיםלשוק העבודה כמרחיבה את האוטונומיה שלהן, ביחס לקיומם של שני מפרנסים במשפחה,וביחס לחלוקת עבודה מגדרית במשפחה. כן אבקש לבחון את משמעותם של תהליכי השינויוהשימור ביחס למוסד הנישואים כתנאי להבאת ילדים לעולם, ביחס לגיל הנישואין הרצוי,וביחס לשיעורי הפריון הרצויים