תקציר
מאמר זה מוקדש לחקר ביצועו של אחד מהטקסטים הקנוניים ביותר של מועדי ישראל —מגילת איכה. בערב תשעה באב נעשה מנהג שבו מתקבץ קהל עדת ישראל בבתי הכנסת לקריאת קובץ של חמש קינות שחוברו לאחר חורבן ירושלים ושובצו בספר כתובים בתנ"ך. כל קינה היא מסמך תאולוגי בעל תפקיד בשיקומה הרוחני של האומה ובמניעת איבוד שתכליתו הפחת תקווה ושכנוע בכך שהברית בין האל לעם (או בכינויו התקווה לגאולה,'כנסת ישראל') לא בטלה, ושהחורבן אינו סוף פסוק. פסוקים אחדים מתורגמים כדו־שיח לכן כוללות הקינות כמה הסברים לאסון או כהתערבות מידת הדין כדי להצדיק את הדין. הגלות הכבד, קטעי תפילה ותחינה לגאולה. למרות יחוס המגילה לירמיהו, נביא החורבן והפורענות, החוקרים עדיין חלוקים בשאלת זהותם של המחבר או המחברים, ועומדים על המסרים העמומים שלה. הקינות זכו להתעניינות רבה גם בשל עיצובן הפואטי והמבנה הכיאסטי והתחבירי שלהן. בניגוד לגישה המחקרית, הרואה במגילה זירה טקסטואלית לשיקוף כאבו של העם הגולה, ובניגוד להתמקדות בפענוח הביטויים התיאולוגיים והלאומיים של תשעה באב, אציע בדיון זה קריאה אנתרופולוגית הרואה במגילה זירה טקסית לחשיפת תפיסות מגדריות ופוליטיות. הביצוע שבו אדון אינו מתמצה רק בפעולת הקריאה עצמה, אלא גם בעובדה שאישה רבה היא המובילה אותה, ושנשים משתתפות בה. באמצעות ניתוח אתנוגרפי של קריאת המגילה בקהילת דניאל, קהילה רפורמית ישראלית ביפו, אזהה באלו משמעויות מטעינות חברות הקהילה את הקינות, ואברר כיצד התוכן והדימויים המוזכרים בהן, במיוחד אלה הקשורים להיבטים מגדריים וגופניים, זוכים לפרשנויות חיים שונות.
כותר מתורגם של התרומה | A Feminine Reading of Megillat Eikha (the Book of Lamentations) at a ReformJewish Congregation in Jaffa |
---|---|
שפה מקורית | עברית |
עמודים (מ-עד) | 39-58 |
מספר עמודים | 20 |
כתב עת | ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל היסטוריה, תרבות, חברה |
כרך | 31-32 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2024 |
IHP Publications
- ihp
- אתנוגרפיה
- חקר המקרא
- יהדות ומודרניזם
- יהדות רפורמית בישראל
- מגדר
- נשים ביהדות
- קינות
- קריאת חמש מגילות
- רז, מירה -- רבנית רפורמית
- תנ"ך. איכה
- תשעה באב