סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה

מתן אהרוני

סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה

מתן אהרוני

בית הספר לתקשורת ע"ש מוסקוביץ'

פרסום מחקרי: פרסום בכתב עת › מאמר › ביקורת עמיתים

תקציר

במהלך השנה שבין יוני 2020 ליוני 2021 נערכה סדרת הפגנות ליד מעונו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי “מחאת בלפור”. המחאה – שהייתה ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ”פרדיגמת המחאה” המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל”פרדיגמת המחאה שלנו”, המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ”קריאה משבשת” של מובילי המחאה לגבי השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים. (מתוך המאמר)

כותר מתורגם של התרומה	Media coverage of the 2020-2021 protest against the Prime Minister of Israel in the press and on social media: Towards a paradigmatic media change and a change in perception of the protest leaders
שפה מקורית	עברית
עמודים (מ-עד)	39-80
מספר עמודים	42
כתב עת	מסגרות מדיה
כרך	23
סטטוס פרסום	פורסם - 2023

IHP Publications

ihp
אמצעי התקשורת וחברה
הפגנות
ייצוג
מחאה
מחאה חברתית, ישראל, 2020
מסגור (סוציולוגיה)
נתניהו, בנימין -- 1949-
סיקור וניתוח אמצעי התקשורת
עיתונאים
עיתונים אלקטרוניים
רשתות חברתיות באינטרנט
שינוי (פסיכולוגיה)
תפיסה חזותית

גישה למסמך

https://mediaframes.sapir.ac.il/wp-content/uploads/2023/06/media-coverage-of-the-2020-2021.pdf

קבצים וקישורים אחרים

לכתב העת בקטלוג המאוחד של ישראל

טביעת אצבע

להלן מוצגים תחומי המחקר של הפרסום 'סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה'. יחד הם יוצרים טביעת אצבע ייחודית.

פורמט ציטוט ביבליוגרפי

אהרוני, מ. (2023). סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה. מסגרות מדיה, 23, 39-80. https://mediaframes.sapir.ac.il/wp-content/uploads/2023/06/media-coverage-of-the-2020-2021.pdf

@article{8155815872b44fc39b37bdc5f6040a10,

title = "סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה",

abstract = "במהלך השנה שבין יוני 2020 ליוני 2021 נערכה סדרת הפגנות ליד מעונו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי “מחאת בלפור”. המחאה – שהייתה ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ”פרדיגמת המחאה” המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל”פרדיגמת המחאה שלנו”, המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ”קריאה משבשת” של מובילי המחאה לגבי השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים. (מתוך המאמר)",

author = "מתן אהרוני",

note = "Refereed/Peer-reviewed",

year = "2023",

language = "עברית",

volume = "23",

pages = "39--80",

journal = "מסגרות מדיה",

issn = "2617-5290",

}

אהרוני, מ 2023, 'סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה', מסגרות מדיה, כרך 23, עמודים 39-80. <https://mediaframes.sapir.ac.il/wp-content/uploads/2023/06/media-coverage-of-the-2020-2021.pdf>

סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה. / אהרוני, מתן.
ב-: מסגרות מדיה, כרך 23, 2023, עמוד 39-80.

פרסום מחקרי: פרסום בכתב עת › מאמר › ביקורת עמיתים

TY - JOUR

T1 - סיקור מחאת 2020–2021 נגד ראש הממשלה בעיתונות וברשתות החברתיות: לקראת שינוי תקשורתי פרדיגמטי ושינוי תפיסתי של מובילי המחאה

AU - אהרוני, מתן

N1 - Refereed/Peer-reviewed

PY - 2023

Y1 - 2023

N2 - במהלך השנה שבין יוני 2020 ליוני 2021 נערכה סדרת הפגנות ליד מעונו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי “מחאת בלפור”. המחאה – שהייתה ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ”פרדיגמת המחאה” המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל”פרדיגמת המחאה שלנו”, המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ”קריאה משבשת” של מובילי המחאה לגבי השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים. (מתוך המאמר)

AB - במהלך השנה שבין יוני 2020 ליוני 2021 נערכה סדרת הפגנות ליד מעונו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי “מחאת בלפור”. המחאה – שהייתה ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ”פרדיגמת המחאה” המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל”פרדיגמת המחאה שלנו”, המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ”קריאה משבשת” של מובילי המחאה לגבי השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים. (מתוך המאמר)

UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001097908

M3 - מאמר

SN - 2617-5290

VL - 23

SP - 39

EP - 80

JO - מסגרות מדיה

JF - מסגרות מדיה

ER -