מלחמת יום הכיפורים ושינויי מאזן האתוסים בחברה הישראלית

מילות מפתח נוספות: ויתורים טריטוריאליים, פוליטיקאים אידאליסטים מן הדגם הווילסוניאני, פוליטיקה אידאליסטית, ויתורים מדיניים, צייטגייסט, רומנטיציזם, רוח התקופה, קהילה מדומיינת, אור לגויים, עם ככל העמים, פטריוטיות, הומו אקונומיקוס, קו השבר, נאום קורי העכביש, החווה הסינית איך ייתכן שמדינה שברירית המצויה בשכונה קשה, אשר זה עתה שילמה בדם חייליה כדי להיחלץ מסכנה קיומית, מוותרת מרצונה החופשי על מיטב נכסיה האסטרטגיים? מה הוביל את הציבור אשר היה מוכן, שנים ספורות קודם לכן, למות למען ארצו, והוכיח זאת בהקרבת אלפים מבניו, לוותר בנדיבות על היתרונות הטריטוריאליים אשר היו אמורים להבטיח לו את עצם קיומו? לטענתי הסבר אפשרי מצוי, אולי, בתחום מאזן הכוחות שבין שני אתוסים מתחרים שמאבק איתנים נטוש ביניהם עוד מראשית הציונות, לעתים כלבה רותחת מתחת לפני השטח ולעתים - כקרב גלוי המאיים לפלג את התנועה ולרסקה: האתוס הרפובליקני והאתוס הליברלי. רק אם נבין לעומק כיצד אתוסים אלו מתנגשים ומתכתשים, מהם מקורותיו האידאולוגיים של כל אחד מהם וכיצד הם מפרשים את המציאות כל אחד בדרכו, נוכל להבין לעומק את הנכונות הישראלית לוותר על סיני, על כל המשתמע מוויתור זה. מעבר לתובנות ההיסטוריות, ניתוח היחסים שבין האתוסים המנוגדים לא רק מפענח את המעבר התמוה מן ההקרבה שבקרבות מלחמת יום הכיפורים לוויתורי קמפ-דייוויד, אלא גם שופך אור על מגמות עתידיות בציבור הישראל בהקשר לנכונותו להילחם או להתפשר.