מי בשוליים? חינוך, הכלה והדרה - התמודדות עם מתבגרים בסיכון ביישובים קהילתיים בשומרון

מאמר זה עוסק בהבנת תופעה חברתית־תרבותית של מתבגרים בסיכון המתגוררים ביישובים קהילתיים באזורים מבודדים ובמרחבי ספר. מטרת המאמר להצביע על תפיסות אמביוולנטיות ביחסן של קהילות אלו למתבגרים בסיכון. לצורך המחקר נערכו שנים עשר ראיונות עומק עם אנשי סגל טיפולי (מדריכי נוער ועובדים סוציאליים). בתהליך ניתוח הראיונות עלו תמות מרכזיות הקשורות ליחס בין הדרה חברתית להכלה חברתית ולקושי שבהגדרת גבולות הקהילה. זירה חברתית זו מציגה כיצד תופעות נשירת המתבגרים והימצאותם בסיכון מבטאות את הניסיונות של המתבגרים לעצב מציאות לא קונפורמית לגיטימית ולקבוע גבולות נורמטיביים חדשים, הכוללים התנהגויות סיכון, כגון עישון סיגריות וקנאביס, שתיית אלכוהול וקיום יחסי מין. בד בבד לתהליך חברתי זה של המתבגרים, מנסים המבוגרים להגדיר את גבולות הקהילה שלהם. השחקנים השונים בזירה זו – דור המבוגרים ואנשי הטיפול – פועלים במרחב בו־זמנית בהתמודדותם עם המתבגרים בסיכון (במסגרות חינוך א־פורמלי, ברשויות הרווחה, וכן מנהיגי היישוב והתושבים), והם משפיעים על עיצוב הגדרת גבולות הקהילה ועל אופן קבלת ההחלטה להכיל ולקרב את המתבגרים בסיכון או להדיר אותם ולהתעלם מהם. ממצאי המחקר מלמדים שהכוחות החברתיים השונים פועלים ללא קונצנזוס למיגור תופעות נשירת המתבגרים והימצאותם בשולי החברה ביישובים השונים, ובהתמודדותם הם מבטאים מסרים חברתיים העוסקים בעיצוב הקהילה המקומית.