מחלקת ילדים

"תוך שניות נפוגה עייפותו של הרופא התורן, ותאי מוחו החלו לפעול ב"תדר חירום"... "גוף זר", נדלקה מנורה אינטנסיבית במוחו של הרופא התורן... הדרך לחדר הניתוח דמתה לנצח... חדר הניתוח. דממת מוות... הרופא המרדים התורן תחב לפיו של התינוק לארינגוסקופ, ולאחר שניות מספר של ציפייה אמר בקול גדול: "אני רואה שם משהו, אני רואה שם משהו"... מקצה המלקחיים קיפצה גולת משחק ירוקה-אדומה... קפצה לה על מתכת השולחן, ומשם לרצפה, קפיצה, ועוד קפיצה... מכווצים בפינה, עמדו שחוחים איש קטן ואשה קטנה, ובכו זה על צוארו של זה. "הכל בסדר", אמר הרופא התורן. "הכל בסדר". הוא הושיט לאב את הגולה. מחלקת ילדים. סיפורי בית החולים כבר מרגע הלידה ואפילו לפניה. סיפורים אנושיים ורגישים של חיים ומוות, רגעי שמחה ועצב. מחלקת ילדים הן מן הצד המטפל והן מן הצד המטופל. גידי קורן, הרופא והאדם, ניצב כאן מול הבעיות המתעוררות מעצם היותו מטפל, העומד מצד אחד של המתרס, ומעצם היותו אב ואדם, העומד מן הצד השני של המתרס. מחלקת ילדים. סיפורים מן החיים, כפי שיכולים להיכתב רק על ידי רופא שהוא גם סופר"--מן הכריכה האחורית.