מזיכרון לשכול: מקרה כישלון מיזם "הר איתן" והחלפתו ב "היכל הזיכרון הלאומי": הוויקטימיזציה (קורבניות) כבסיס הסולידריות הישראלית

מאמר זה יבחן לעומק יזמה ראשונית בישראל: ניסיון הקמתו של אתר הנצחה לאומי למלחמות ישראל וחלליהן. כפי שצוין, יזמה זו מעניינת, לא רק משום שבישראל לא נתקיימה הנצחה לאומית ייצוגית כי אם יזמות הנצחה מצד "קהילות זיכרון" רבות, אלא גם משום שהיא יצאה לדרכה בעיתוי שבו לחברה הישראלית החלו לחדור יותר ויותר רכיבים פוסט מודרניים ופוסט הרואיים, כגון: הפרטה, אינדיבידואליזם, גלובליזציה, פרגמנטציה ואף פוסט לאומיות. הניסיון להקים לראשונה הנצחה לאומית בעיתוי זה הוא מבחן משמעותי לקונצנזוס הישראלי. מאמר זה ימחיש את שלל העימותים והמחלוקות שעלו במהלך הניסיון לגבש את "הר איתן" כמרכז הנצחה לאומי ורשמי. נעשה זאת באמצעות ניתוח "ארכיון הר איתן" הכולל שלל פרוטוקולים, חוות הדעת והתכתבויות שהתקיימו במסגרת המיזם. זאת, נוסף על ניתוח השיח על אודות "הר איתן" שמצאנו בארכיון הכנסת בירושלים, בארכיון משרד הביטחון ובראיונות שערכנו עם בכירים ממלאי תפקידים. (מתוך המאמר)