מהימנות היסטורית בספרות התוספות

המחקר עומד על שתי פעולות עריכה בקובצי התוספות המאוחרים. העורכים שילבו בדברי בעלי התוספות אמירות הסתייגות וחזרה מתובנות הלכתיות שפותחו על ידם. הם גם צמצמו חידושים הלכתיים חשובים לתרחישים מוגבלים. התנהלות זו נבעה מן הרצון להקצין את ההלכה היהודית ולשוב אל המנהג השמרני שלפני התפתחות הקולות בתוספות, וזאת כחלק מהנטייה ההלכתית הרווחת בזמנם ובמקומם להחמיר ולהטיל איסורים. ודומה שהקרבה בזמן ובמקום לתפיסת העולם של חסידי אשכנז היא שהובילה מגמה זו. (מתוך המאמר)