תקציר
אמון בן מנשה מלך יהודה מלך שנתיים בלבד ונרצח על ידי עם הארץ (מלכים ב כא, 19 – 26). הפסוקים מתארים אותו כמלך חוטא ההולך בדרכי אביו (מנשה). במאמר קצר זה אבקש להציג את משמעות שמו של מלך זה ואת השימוש שעשה העורך המשנה־תורתי בשם זה. לרוב מלכי יהודה היו שמות תאופוריים, כלומר שמות בעלי מרכיב של שם אלוהי ישראל, אך גם אצל היוצאים מן הכלל (כדוגמת אביו מנשה) לא היה בשמם מרכיב של אלוהות זרה, ואילו במקרה זה השם אמון הוא שמה של אלוהות מצרית חשובה. בדיון בנושא ננסה להבין מי נתן לאמון את שמו, מדוע, ואם יש לכך משמעות גאו־פוליטית ו/או דתית רחבה בהיסטוריה של ממלכת יהודה במאה השביעית לפנה"ס.
| שפה מקורית | עברית |
|---|---|
| עמודים (מ-עד) | 205-214 |
| מספר עמודים | 10 |
| כתב עת | מחקרי יהודה ושומרון |
| כרך | כרך כו |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- אמון בן מנשה, מלך יהודה
- מיתולוגיה מצרית
- שמות במקרא
- שפה עברית -- תקופת המקרא