למידה משמעותית בעידן המידע: ניתוח מבחני חומר פתוח בנושאים גאוגרפיים - מסקנות ראשוניות

השערת המחקר הניחה יישום מושכל של חומר העזר הפתוח שעמד לרשות הנבחנים. אולם, הממצאים הצביעו על שימוש דל בכישורי חשיבה, ובמקומם הסתמכות מופרזת על ציטוט והעתקת טקסטים שונים מהחומר הנלמד; פעמים רבות, אף באופן בלתי רלוונטי לחלוטין. כן רמזו הממצאים על בעיות בהבנת הנקרא, קשיים בחשיבה לוגית מסודרת, קשיים ביכולת להסיק מסקנות הגיוניות ועצמאיות וביכולת לברור את העיקר מהטפל (בעיה בהתמודדות עם "שפע המידע"). התופעות הנדונות במאמר זה נמצאו הן אצל התלמידים בחטיבת הביניים והן אצל פרחי ההוראה במכללה. הממצאים והמסקנות עשויים להיות רלוונטיים בכל הקשור לניסיונות להבנת ההישגים במבחנים הארציים והבינלאומיים ובאשר להערכת תכניות הלימודים הקיימות והעתידיות. (מתוך המאמר) כיום, הנגישות למידע הינה קלה ופשוטה, תודות למחשב, רשת האינטרנט, ומאגרי מידע מקוונים. אולם לא ברור, האם נגישות זו תורמת להבנה אמיתית או למידה משמעותית של הנושאים הנלמדים. מחקר זה בא לבדוק את מידת השימוש של תלמידים וסטודנטים בכישורי הבנה בתהליך הלמידה בתנאים של שפע מידע זמין. המחקר בוצע בשנים 2014-2010 בקבוצות סטודנטים להוראה במכללה לחינוך, ובתלמידי כיתות ח' נורמטיביות בחטיבת ביניים. הלימודים היו בנושאים גאוגרפיים פיסיים בשתי קבוצות הלומדים. בכל מהלך הלימודים הושם דגש רב על הבנה, יותר מאשר שינון, ובהתאם גם המבחנים התקיימו עם חומר פתוח.