למידה טלפונית במגזר החרדי בתקופת הקורונה ויעילותה: עמדות הורים, מורים ומנהלים

מחקר זה עוסק בערוצי הלמידה מרחוק במגזר החרדי בתקופת הקורונה, בדגש על מרחבי הלמידה הטלפוניים. מטרת המחקר היא לבחון את מידת יעילותם של הערוצים הטלפוניים, הסינכרונייים והא־סינכרוניים (מוקלטים), את האתגרים שהציבו בפני התלמידים ואת האופן שבו נתפסו בעיני ההורים ואנשי החינוך. המחקר משלב מתודולוגיה כמותית ואיכותנית הנתונים מבוססים על סקר טלפוני מקיף שנערך בקרב הורים לילדים בגילי יסודי עם הורים, מנהלים ומורים בבתי ספר חרדיים. ועל ראיונות חצי־מובנים. ממצאי המחקר מראים כי המגבלות האידיאולוגיות ביחס לטכנולוגיות מקוונות אילצו את מערכת החינוך במגזר החרדי לפתח ערוצי למידה אלטרנטיביים, ובעיקר למידה טלפונית סינכרונית וא־סינכרונית - וכי ערוצי למידה אלה התאפיינו בליקויים תקשורתיים רבים. הלמידה הטלפונית נחוותה כבעייתית והציבה מגוון אתגרים טכניים, דידקטיים, אישיים ומשפחתיים. אכן, על אף הקשיים הנידונים במאמר, כמעט שלא נמצאו קולות הקוראים לשינויים בגישה הפדגוגית ולאימוץ אמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר, וזאת מחמת החשש מפגיעה בערכים האידיאולוגיים־דתיים המאפיינים את הקהילה החרדית. לעומת זאת עלו קולות המבקשים לשפר את ערוצי הלמידה הטלפוניים וכן קולות הסבורים כי המערכת החינוכית והמרחבים הביתיים נדרשים להסתגל להכרח הנוצר במצבי חירום דוגמת מגפת הקורונה.