תקציר
מאמר זה עוסק בפרויקט של ה'ג'וינט', הסוכנות היהודית ומלב"ן ליישוב וקליטה של מוגבלי ראייה בכפר-אוריאל שבגדרה בשנות החמישים. היה זה פרויקט ייחודי בארץ ובעולם, שנועד ליצור עבור עולים עיוורים מסגרת קהילתית שתכלול תעסוקה ומגורים. המחקר מתבסס על מקורות ראשוניים מארכיונים שונים וכן על עדויות בעל-פה. מהממצאים עולה כי תכנון הכפר מלכתחילה תוך התאמת הסביבה הפיזית למגבלותיהם של העיוורים מבחינת תשתיות, שירותים נלווים ואפשרויות תעסוקה, הקל מאוד על העיוורים לתפקד. ריכוזם בכפר אפשר להם לבוא בדרישות ולנקוט סנקציות על מנת להשיג את מבוקשם, והבטיח מרחב מוגן מפני הדחייה הסטראוטיפית מצד החברה. קבוצת ההורים ודור ההמשך בכפר העיוורים חשו בנוח בתוך 'קבוצת השווים'. סגירתו של המפעל בכפר בשנות השבעים מסמלת אולי יותר מכול את השינוי שחל בגישת המוסדות החברתיים למוגבלים – מגישה שעודדה את בידולם של בעלי המוגבלויות לגישה המבקשת לראותם כחלק מכלל החברה.
| שפה מקורית | עברית |
|---|---|
| כתב עת | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- גדרה (יישוב עירוני)
- ישראל -- היסטוריה
- כפר אוריאל
- עיוורים וכבדי ראייה
- עלייה וקליטה
- שיקום עיוורים וכבדי ראייה
פורמט ציטוט ביבליוגרפי
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver