תקציר
אחד מכלי הפולמוס המרכזיים של האורתודוקסים האנטי-ציונים כנגד התנועה הציונית היה מדרש שלש השבועות על הפסוק בשיר השירים (ב, ז): "השבעתי אתכן בנות ירושלים... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". מדרש זה מופיע בכמה גירסאות, שהמפורסמת ביותר בהן מופיעה במסכת כתובות בתלמוד הבבלי. שלושת השבועות מופיעים במדרש כעבירות הלכתיות (לעלות בקבוצות גדולות לארץ ישראל). שלושת השבועות הטביעו את חותמן לא רק על הפולמוס האנטי ציוני, אלא גם על ההגות היהודית בתקופות מוקדמות יותר. התפיסה המשותפת לכל הפרשנויות הללו היא כי 'שלוש השבועות' הן יוזמה אלוקית כפשט המדרש. המאמר עוסק בפרשנותו הייחודית של הרב הליטאי יהושוע יוסף פרייל (1857-1896) שהתנגד למשנתו לאומית-חילונית של אחד העם, לשלושת השבועות, שלטענתו הנן מדיניות מכוונת של חז"ל לתקופת הגלות, שמגמתה למנוע התפרצות לאומית כושלת, שאחריתה משבר גשמי ורוחני עמוק
| שפה מקורית | עברית |
|---|---|
| עמודים (מ-עד) | 31-45 |
| מספר עמודים | 15 |
| כתב עת | מורשת ישראל |
| כרך | 5 |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- ארץ ישראל -- היסטוריה -- תקופת המשנה-תלמוד (70-550 לספירה)
- פריל, יהושע יוסף
- ציונות ויהדות
- תלמוד בבלי. כתבות
פורמט ציטוט ביבליוגרפי
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver