השתייכות אתנית, רמת דתיות וסגנונות של הפעלת סמכות בקרב מדריכים חינוכיים במוסדות תקון לנוער

בבסיס המחקר עמדה השונות התרבותית על רקע אתני ודתי, כפי שבאה לידי ביטוי בכל הנוגע לתפיסות ולעמדות הקשורות לחינוך, לטיפול ולעיצוב התנהגותם של ילדים חריגים. אוכלוסיית המחקר הורכבה ממדריכים חינוכיים, שהם עובדי סמך מקצועיים במוסדות שיקום לנוער עבריין ובמצבי סטייה חברתית. במחקר נבחן הקשר בין משתנים תרבותיים לבין הדרך שבה מדריך חינוכי במוסד תקון לנוער תופס את חניכיו ונבחנה השפעתה של תפיסה זו על סגנון הפעלת הסמכות במהלך אירועי משמעת. במחקר השתתפו כל 320 המדריכים החינוכיים מ-57 המוסדות הללו, וכלים ייחודיים פותחו והותאמו במיוחד למחקר זה. תוצאות המחקר העלו שמשתנים אתניים ורמת הדתיות של המדריך החינוכי תרמו לניבוי ראייתו את החניך ולסגנון הפעלת הסמכות כלפיו. כפי ששיערנו, מדריכים חינוכיים ערבים, יהודים מזרחים ודתיים, המשתייכים לתרבות קולקטיביסטית, נוטים לראות בבני הנוער הללו סוטים ועבריינים הראויים לענישה, ובמהלך מפגשי המשמעת הם נוטים להגיב כלפיהם בכוחניות ובהתעלמות במידה רבה יותר ממדריכים שהגדירו את עצמם אשכנזים וחילונים. לעומת זאת, מדריכים יהודים אשכנזים וחילונים, המשתייכים לתרבות אינדיבידואליסטית, נוטים לראות בהם קורבנות של הנסיבות, ובמהלך אירועי משמעת הם נוטים להגיב במתן הסברים במידה רבה יותר ממדריכים שהגדירו את עצמם מזרחים, מסורתיים ודתיים. מחקר זה מעלה את הצורך לבחון מאפיינים אישיים ומשתני סביבה נוספים, שיאפשרו הבנה מעמיקה יותר בתחום הטיפול והשיקום במוסדות תקון לנוער. (מתוך המאמר)