השיקום משתלם: קבלת מעטפת שיקומית בבתי הסוהר והסיכוי לקבל שחרור על תנאי לפני יישום תיקון 42 ואחריו

במאי 2016 יושם תיקון מספר 42 לפקודת בתי הסוהר, הקובע כי מלבד הזכויות הבסיסיות המוקנות לאסירים, על המדינה להעניק שיקום לכל אסיר, אזרח או תושב ישראל. תיקון זה היה לאחד מתהליכי השינוי המשמעותיים ביותר של הארגון בעשור האחרון. המחקר הנוכחי בחן את השפעת המעטפת השיקומית הניתנת לאסירים פליליים ואת הסיכוי לקבל שחרור על תנאי בוועדות השחרורים לפני תיקון 42 ואחריו. המחקר בדק אם המעטפת השיקומית תרמה להחלטת הוועדה על שחרור על תנאי של אסירים ואם תרומה זו גברה לאחר תיקון 42. עוד נבדק אם למעטפת השיקומית תרומה בהפחתת רצידיביזם לעומת שחרור על תנאי עצמו. נבחנו נתוניהם של אסירים פליליים משוחררים (10,986=N) שנשפטו למאסר של יותר משישה חודשים, בשתי קבוצות: (5,076=N) לפני תיקון 42 (5,910=N ) לאחריו: שתי השערות המחקר אוששו. הממצאים מראים כי שני סוגי תוכניות - טיפול וחינוך והשכלה - תרמו תרומה חשובה להחלטת הוועדה לשחרר על תנאי, ותרומתן זו אף גדלה מאוד לאחר תיקון 42. לעניין ההשערה השנייה, לפיה למעטפת השיקומית השפעה גדולה יותר משחרור על תנאי על חזרה למאסר בשנה הראשונה, נמצא כי לקבלת טיפול תרומה ניכרת על הפחתת רצידיביזם, ואילו לשחרור על תנאי לא נמצאה השפעה מובהקת על הפחתת חזרה למאסר. עם זה נדרש לבחון סוגיה זו בתום חמש שנות שחרור ממאסר ולא רק בתום השנה הראשונה (מתוך המאמר)