הצבעה מקוונת של בעלי מניות: האם מדובר בחרב פיפיות? בחינה אמפירית-נורמטיבית של מערכת "הצבע-הון"

במאמציהם לשפר את הממשל התאגידי של חברות ציבוריות תרים קובעי מדיניות וחוקרים אחר אמצעים לשיפור השתתפותם של בעלי המניות מקרב הציבור בממשל התאגיד לצד הגברת הצבעתם באסיפות. באופן מפתיע, המחקר הקיים בנוגע להשפעת ההצבעה המקוונת על השתתפות בעלי המניות מועט, במיוחד בנוגע להשפעתה של ההצבעה המקוונת על השתתפותם של בעלי מניות מהציבור (investors retail(. בה בעת, החל משנת 2015 קיימת בישראל מערכת הצבעה אלקטרונית, אך השפעותיה טרם נדונו במחקר. רשימה זו היא הראשונה הבוחנת את השפעתה של ההצבעה המקוונת על השתתפות בעלי המניות, תוך התמקדות במערכת "הצבע-הון" ובהשפעתה על שיעור ההשתתפות של משקיעים מהציבור. כמו כן, הרשימה בוחנת את השימוש הרגולטורי הנעשה במערכת "הצבע-הון" ואת השאלה אם היא תורמת לממשל תאגידי טוב יותר של החברות הציבוריות בישראל.ברשימה מוצגים ממצאים אמפיריים המלמדים על גידול מוגבל בשיעור השתתפותו של הציבור תחת המערכת; בד בבד, הממצאים מראים גם כי בהצבעות שנבחנו, שבהן יש דרישה לאישור של רוב-מקרב-המיעוט (וכללים דומים המעצימים את בעלי מניות המיעוט), תחת מערכת "הצבע-הון" נוצר מתאם בין גידול בשיעור ההשתתפות מקרב הציבור לבין גידול בשיעור ההצבעה "בעד" מצד הציבור. ממצא זה מעלה חשש שהמערכת היא מכשיר חדש שבאמצעותו בעלי אינטרס בהחלטות משפרים את יכולתם לגייס קולות תומכים כאשר אלו נדרשים לאישור החלטות.לאור הממצאים האמפיריים המעידים על גידול מוגבל בהשתתפות ולצד החשש שהמערכת הינה חרב פיפיות אשר אינה תורמת בהכרח לטיוב הממשל התאגידי בישראל, הרשימה דנה בשימוש הרגולטורי במערכת "הצבע-הון" וממליצה על שינויים נדרשים לשם שיפור השימוש הרגולטורי במערכת.