הסבאות הגדולה: תפיסת התפקיד של סבים גדולים והקשר לאיכות חייהם בהשוואה לסבים

עם העלייה בתוחלת החיים גדלה אוכלוסיית הזקנים והתופעה של ארבעה דורות במשפחה הפכה נפוצה. מטרת המחקר הייתה לבדוק מהי תפיסת התפקיד של סבים גדולים ביחס לניניהם והאם יש קשר בין משמעות התפקיד של סבים גדולים לאיכות חייהם בהשוואה לסבים. מן הממצאים עולה שיש קשרים חיוביים בין הממד הסימבולי, המדד הקוגניטיבי והממד הרגשי בסבאות גדולה לבין הממד ההתנהגותי הכולל תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית והעשרה תרבותית. כאשר הסבאות הגדולה נחווית כמשמעותית ונתפסת כגורם של המשכיות למשפחה, וכאשר הסבים הגדולים חשים יותר רגשות חיוביים כלפי ניניהם, הם יעזרו לנינים באופן מעשי. עם זאת, הסבים הגדולים חווים את הסבאות כמשמעותית פחות מהסבים, ותמיכתם בנינים פחותה מתמיכת הסבים בנכדיהם. בנוסף לכך, נמצאו קשרים חיוביים בין הממד ההתנהגותי לאיכות החיים הן אצל סבים גדולים והן אצל סבים. מבחני רגרסיה הראו כי ככל שהמצב הבריאותי והכלכלי של הסבים הגדולים טוב יותר וככל שהם משכילים יותר ומרגישים רגשות חיוביים כלפי ניניהם, כך איכות חייהם טובה יותר. באשר לסבים, ככל שמצבם הבריאותי והכלכלי טוב יותר וככל שהם מוותרים פחות מעצמם למען תפקידם כסבים כדי לתמוך רגשית ואינסטורמנטלית בנכדיהם, ומעשירים אותם תרבותית כך איכות חייהם גבוהה יותר. תוצאות המחקר מצביעות על תפיסת סבאות גדולה כעל תפקיד משמעותי ובעל חשיבות, התורם לסבים הגדולים. (מתוך המאמר)