המחקר הארכיאולוגי בגדה המערבית בשנים 1948 – 1967: ניהולו, מורכבותו והמעורבות הישראלית בו

תוצאות מלחמת העצמאות בארץ ישראל הובילו לחלוקת שטחה בין מדינת ישראל לממלכת ירדן ולחלוקת מחקרה הארכיאולוגי. עד שנת 1967 מחלקת העתיקות הירדנית נטתה לקדם את מחקרי הגדה המזרחית על חשבון מחקרי הגדה המערבית לאור מדיניות השלטון הירדני. עיקרו של המחקר בגדה המערבית נערך בשנים אלו בידי מוסדות וחוקרים זרים. מאלה שבחרו לחקור בישראל נמנעה האפשרות לחקור במקביל בגדה המערבית, ולכן נחלקו החוקרים הזרים על פי בחירתם בין שני צידי הקו הירוק. לחפירות בגדה המערבית הייתה השפעה רבה בישראל. לקראת חפירותיה של קתלין קניון בירושלים דרשה מדינת ישראל כי אלה לא יתקיימו בסמוך לכותל המערבי, והן אכן לא נערכו באזור זה. חפירות הגדה המערבית עוררו את סקרנותם של חוקרים ישראלים, והם לא פסקו מלנסות להשיג מידע על התפתחותן וממצאיהן. המאמצים הושקעו בעיקר בניסיונות להשיג מגילות שנמצאו בקומראן ומידע על התפתחות מחקרן או על החפירות שנעשו בעקבותיהן. מאמצים אלו כללו פגישות חשאיות עם חוקרים זרים, ניסיונות לרכישת המגילות והעברת ממצאים בודדים למחקר חשאי במדינת ישראל. בפעילויות אלו היו מעורבים גורמים בכירים ביותר מן הצד הישראלי, גם מבחינה לאומית וגם מבחינה מדעית, והן מציגות היבט נוסף על הקשר בין הארכיאולוגיה ללאומיות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. (מתוך המאמר)