הלוח העברי כפי שנהג בקהילות ישראל - על פי כתבי-יד עתיקים של התלמוד הבבלי והלוח השמשי-ירחי של הבבלים: אלול ב

הלוח העברי הקבוע, אשר כלליו, על כל פרטיהם, פורסמו לראשונה במקורות היהודיים במאה ה-10 לספירה, מבוסס על מחזור של 235 חודשים סינודיים ממוצעים, המשתווים במדויק ל-19 שנים טרופיות (שנים שמשיות). מקובל על חוקרי הלוח העברי במאות השנים האחרונות כי אורך החודש שבבסיס הלוח הנוהג כיום נזכר בתלמוד הבבלי בקשר לדיון שהתקיים בין רבן גמליאל לבין עדים אשר טענו שראו את חרמש הירח במועד מוקדם שאינו מתקבל על הדעת (בבלי, ראש השנה, כה, ע"א). המאמר בוחן את הידוע על שיטות העיבור שנהגו בקרב קהילות ישראל כפי שהן באות לידי ביטוי בגרסאות קדומות של התלמוד. נראה כי לפי הממצאים שיש בידינו ניתן לשער כי קהילות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, הן בבבל והן בארץ ישראל, עיברו את השנה בדרך שנהגו האסטרונומים בבבל, והוסיפו גם את חודש אלול ב.