היחס של היישוב היהודי לארכאולוגיה בתקופת המנדט

פרסום מחקרי: פרסום בכתב עתמאמרביקורת עמיתים

תקציר

המאמר מבליט את החשיבות והתרומה של המצאת 'ארכיאולוגיה יהודית' לעיצוב הזהות של היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. מטרת הארכיאולוגיה החדשה היתה למצוא שורשים היסטוריים פיזיים באדמת הארץ. החפירות נערו מטעם המדינות הקולוניאליות על פי השקפתן הדתית וההיסטורית. המאמר בוחן את השפעת התגליות של הארכיאולוגים היהודים בשלושה אתרים: חמת טבריה, שהיתה אבן הפינה של הארכאולוגיה הציונית, בית הכנסת בבית אלפא בעל רצפת הפסיפס הנדירה, שהדהים את היישוב היהודי וחיזק אותו במטרתו האידיאולוגית; ובית הקברות היהודי הנרחב בבית שערים, שנחפר בזמן המרד הערבי בשנים 1936-1939, ונתפס כסמל של המאבק להקמת בית לאומי. החפירות החלוציות חיזקו והעמיקו את המודעות הלאומית של היישוב היהודי.
כותר מתורגם של התרומהThe Growing Importance of Jewish Archaeology for the Jewish Population of British Mandate Palestine/EI
שפה מקוריתעברית
עמודים (מ-עד)83-106
מספר עמודים24
כתב עתציון: רבעון לחקר תולדות ישראל
כרך89
מספר גיליון1
סטטוס פרסוםפורסם - 2024

IHP Publications

  • ihp
  • ארץ ישראל -- ארכיאולוגיה
  • ארץ ישראל -- היסטוריה -- תקופת המנדט
  • בית אלפא (אתר ארכיאולוגי)
  • בית שערים (יישוב עתיק)
  • גן לאומי חמת טבריה
  • לאומיות יהודית
  • ציונות
  • קהילה יהודית בארץ ישראל

פורמט ציטוט ביבליוגרפי