הורות בבית ובחוץ: חוויית ההורות של הורים המתנדבים בסיירות הורים בישראל

סיירות הורים בישראל החלו לפעול בשנת 2002 ופועלות כיום בכמאה יישובים. הסיירות מגיעות למוקדי הבילוי של בני הנוער בעיקר בסופי שבוע ובשעות הלילה. רובן המכריע של הסיירות עוסק בצמצום התנהגויות סיכון ושיפור תחושת הביטחון האישי בקרב התושבים ובני הנוער. רוב ההורים המתנדבים בסיירות הורים הם הורים למתבגרים בעצמם, והמפגש בינם לבין בני הנוער שאינם ילדיהם מעניק להם הזדמנות נדירה ומיוחדת להתבונן על ההורות שלהם לילדיהם המתבגרים. מטרת המחקר היא לבחון את חוויית ההתנדבות בסיירת הורים, את חוויית ההורות של ההורים המתנדבים ואת האינטראקציה בין שני אלה. במחקר איכותני זה התקיימו 12 ראיונות מובְְנים למחצה עם שש אימהות ושישה אבות משש סיירות הורים ברחבי הארץ, כולם הורים למתבגרים בני 12–18, ולכולם ותק של שנה עד 14 שנה בסיירת הורים ביישוב שהם מתגוררים בו. מתוך ניתוח הראיונות עם המתנדבים עולה שהמתנדבים מיישמים שלושה דפוסי הורות בבית: הורות נוקשה, הורות מקשיבה והורות יוזמת, ואילו בסיורים הם מיישמים שלושה דפוסי התנדבות – התנדבות מצילה, התנדבות מקשיבה והתנדבות נוכחת. עוד נראה שיש אינטראקציה בין שתי הזירות, בבית ובחוץ. המפגש של ההורים עם בני הנוער בסיורים מזמן להורים סוג של מראה להורות שלהם בבית. על פי דיווחי ההורים, הורות זו מושפעת במידת־מה מהתנדבותם בסיירת, למשל בכל הנוגע לקשר בינם לבין ילדיהם ולהחלטות שהם מקבלים בעניין תרבות הבילוי של בני הנוער. ממצאי המחקר שופכים אור על הקשר בין הורים לבני נוער על רקע התרומה לקהילה במסגרת ההתנדבות בסיירת ההורים.