הווידוי ככלי שיחני בקבצי פועלים של חברי העלייה השלישית, קהליתנו ומחיינו, מול הווידוי במבדה, רומן רוסי, של מאיר שלו

המאמר מציג פן אחד משדה השיח החברתי, הוא הווידוי, ובאמצעותו בודקת המחברת את אפיוניו בשני כיוונים: האחד הוא הדוקומנטרי-אותנטי, שאחד מביטויו הן רשימות שכתבו פועלי העלייה השלישית, אותן מסרו הפועלים לעורכים האחראיים. אלה האחרונים קיבצו את רשימות הפועלים והפועלות לקבצים, יומונים קבוצתיים, והפיצו אותם בקרב חברי הקולקטיבים של הפועלים. נושאי הרשימות שיקפו הגיגים פילוסופיים של הפועלים הכותבים, התייחסות לעניינים שבשגרה באמצעים בלטריסטיים, בפרוזה ובפואטיקה, ואף העלאתם של רעיוות תיאורטיים-אידאולוגיים שיסייעו לבנייה של חברה טובה יותר. המאמר עוסק בשניים מיומנים אלו: 'קהילתינו' ו'מחיינו'. הכיוון האחר הוא הבדיוני-היסטורי, המבוסס על 'רומן רוסי' למאיר שלו, אותו מבקשת המחברת להעמיד להשוואה למול היומנים הקבוצתיים. קיומם של שני סוגי טקסטים, הדנים בעניינים זהים, ומשתמשים לצורך כך בכלי זהה, מרמז על חשיבותם של התמות העולות בטקסטים ועל החוויות המעוצבות בהם. (מתוך המאמר)