הדור שלנו התור שלנו: פטריוטיות בחרבות ברזל

לכאורה, חייל קרבי שנהרג בפעילות מול האויב הפגין התנהגות פטריוטיות מובהקת. ואולם מחקרים מלמדים שבסיסי ההנעה של חיילים בפעילותם הם מגוונים, ולא תמיד משקפים את מושג הנאמנות למולדת. המחקר שלפנינו לקח את הבסיס התיאורטי למושג הפטריוטיות, כדי לבדוק באיזו מידה התופעה הפסיכולוגית הידועה מן הספרות המקצועית ומאירועים היסטוריים אכן מתקיימת בפועל בהוויה הישראלית של מלחמת חרבות ברזל. סקירת הספרות העלתה שש תכונות אשר מגדירות את הפטריוטיות – נאמנות למדינה, בחירה רצונית ומודעת, תחושת שייכות לקולקטיב של אנונימיים, תפיסת העבר הנצחי, כוונה מלאה, וכמובן – הקרבה. ששת המאפיינים הללו אינם נפרדים; הם פועלים יחד, וכל אחד מהם הוא חלק ממערכת פסיכולוגית וחברתית מורכבת. מנגנון זה הוא שמניע את התפיסה והפעולה הפטריוטית של האדם.כמקורות ראשוניים לניתוח תוכן נלקחו 49 צוואות אשר נאספו על ידי שלמה קווס ורחלי פלנט־רוזן, על פי קריטריונים המגדירים את המכתבים וההודעות האחרונים של חללי צה”ל כצוואות. מערך המחקר התבסס על עיון מדוקדק בצוואות אלו דרך העדשה הלקוחה מן התיאוריה המגדירה את הפטריוטיות על פי ששת מאפייניה. ניתוח התוכן העלה כי יש בסיס איתן לטענה המבוססת על הספרות המקצועית, שלפיה חללי צה”ל שאת דבריהם אפשרו לנתח הוכיחו לא רק גבורה, אלא מעל לכול – פטריוטיות.