האתוס היהודי ותיאורית ההזדמנות בתקופת המרידות הגדולות בשלהי בית שני

פרסום מחקרי: פרסום בכתב עתמאמר

תקציר

אניטה שפירא הגדירה "אתוס דפנסיבי" כתגובה היהודית לאיומים ולהתקפות שבאו מצד האוכלוסייה הערבית. אתוס דפנסיבי הינו אופי התנהגות מגננית, לא התקפית, פסיבית ומבליגה, וכך רואה שפירא את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשית המאה העשרים. המאמר שלפנינו טוען כי האתוס הדפנסיבי היה אמנם תוצר של הגלות הארוכה, אך בשום אופן אינו מהווה "אופי שני" של האומה. הדבר נבחן בעזרת סקירת האירועים שקרו בארץ ישראל רגע לפני היציאה לגלות, קרי תקופת המרידות הגדולות, החל ממרד החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה ועד למרד בר כוכבא במאה השנייה לספירה, אשר ממנה עולה בעליל כי האתוס היהודי בימים ההם היה אופנסיבי בהחלט.
שפה מקוריתעברית
עמודים (מ-עד)23-49
מספר עמודים27
כתב עתמראה
כרך7
סטטוס פרסוםפורסם - 2012

IHP Publications

  • ihp
  • ארץ ישראל -- היסטוריה -- תקופת בית שני (587 לפנה"ס- 70 לספירה)
  • המרד הגדול
  • מצדה
  • מרד בר-כוכבא
  • מרד החשמונאים

פורמט ציטוט ביבליוגרפי