האם מדינת בלארוס נערכת לגל השלישי ברפורמה בחינוך? עמדות מורים ותלמידים כלפי למידה מקוונת בתקופת הקורונה

מערכות החינוך בעולם עברו שלוש רפורמות: הראשונה מתמקדת ב"ילד במרכז", השנייה מתמקדת בסטנדרטים ובמבחני הערכה, והשלישית מתמקדת בהשפעת טכנולוגית המידע דפוסי ההוראה והלמידה המקוונת. במחקר הנוכחי נבחן חקר מקרה של מדינת בלארוס - באיזו שלב של רפורמה נמצאת מדינת בלארוס בתקופת משבר הקורונה העולמי? בלארוס נמצאת בשלושים המדינות המפותחות ביותר בעולם ובראש הרשימה של מדינות חבר העמים. למדינת ישראל, כמדינה קולטת עליה, ולבלארוס עבר תרבותי -כלכלי עשיר ומשותף. במחקר נבחנו עמדותיהם של המורים והתלמידים מבלארוס על למידה מקוונת בתקופת הקורונה בשני ממדים: הממד הקוגניטיבי-חשיבתי והממד אפקטיבי רגשי על פי התאוריה של (Hativa, Many & Dayagi, 2010). במחקר נבדקו 77 מורים ו־ 70 תלמידים. ל־ 60% מהמורים ו־ 40% מהתלמידים יש את האמצעים הטכנולוגים ללמידה מרחוק. העדפה האישית והכדאיות ללמידה מקוונת בקרב תלמידים נמצאה גבוהה יותר מאשר בקרב המורים, בגלל חסכון במשאב הזמן, נוחות וזמינות מורים. ממד האינטראקציה היה גבוה יותר בקרב מורים מאשר תלמידים. בממד סדר ענין, ארגון בהירות השיעור המקוון היו התוצאות דומות. מן המחקר עולה שכדי שמערכת החינוך בבלארוס תצליח ברפורמה השלישית במערכת החינוך ותכין את דור התלמידים למיומנויות הנדרשות במאה 21 יש צורך לבצע שינוי ארגוני פדגוגי וטכנולוגי במערכת החינוך ובלמידה המקוונת כדי להגיע להישגים. מערכת חינוך שאינה מתחדשת, הופכת ללא רלבנטית לתלמידיה ובוגריה יתקשו להשתלב בעולם שמחוץ לכותלי בית הספר. לשם כך דרשת חשיבה מחודשת בנושאים: תכנים, פדגוגיה, דרכי הלמידה ודרכי ההערכה הנדרשים לדמות בוגר מערכת החינוך במאה ה 21. (מתוך המאמר)