דפוסי שימוש של עוזרים פרלמנטריים ברשתות החברתיות כמתווכים עבור המחוקקים בישראל, בגרמניה ובארצות הברית: [מתוך המדור: בשדה מחקר התקשורת: דוחות מחקר]

רוב הספרות התיאורטית הקיימת כיום רואה ברשתות החברתיות בכלל וברשת הפייסבוק בפרט אפיק המהווה קרקע לקשר ישיר של חברי פרלמנט עם הציבור, אולם, מהי מידת המעורבות האותנטית שלהם בפעילות ברשתות אלה? ומה מקום העוזרים שלהם? מחקר זה מתמקד במתווכים בין חברי הפרלמנט לציבור (עוזרים פרלמנטריים, יועצים ודוברים) ובמקומם בתהליך תוך הבנת מקומם במפת התקשורת העכשווית. בעוד שמחקרים רבים בוחנים את דפוסי הקשר עם הציבור, המתווכים – שהינם חוליה מקשרת בין חברי הפרלמנט לציבור – אינם מקבלים תשומת לב מחקרית. עבודת הדוקטורט בחנה את דפוסי השימוש בדפי הפייסבוק של הפרלמנטרים של המתווכים באמצעות שאלונים תוך בחינת משתנים שונים: השיוך הפוליטי והסוציו - אקונומי של הפרלמנטר, גילו, מגדרו, מספר המתווכים שלו, טיב מערכת היחסים עם המתווכים, מידת הוותק שלהם וכן את קווי האופי של הפרלמנטר. המחקר היה משווה והתמקד בכנסת ב ישראל, בבית הנבחרים בארצות הברית ובבונדסטאג בגרמניה. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם שיטת הבחירות בפרלמנטים שונים משפיעה על רמת המעורבות של הפרלמנטרים ברשתות החברתיות. שלושה פרלמנטים אלה נבחרו כמקרה בוחן, כיוון שהם מהווים שלושה מודלים שונים זה מזה של שיטת בחירות. בחינת פרמטרים אלה יכולה לשפוך אור על אופי הקשר בין הפרלמנטרים לציבור במדינות אלה ולנבא קשר אפשרי בין שיטת הבחירות לרמת המעורבות של הפרלמנטרים ברשתות החברתיות. (מתוך המאמר)