דפוסי שימוש של סטודנטים מאחת האוניברסיטאות בישראל בקבוצות לימוד דיגיטליות זמניות, והקשר בינם לבין הפוטנציאל האקדמי וההישגים האקדמיים של חברי הקבוצה

במחקר זה בדקנו את דפוסי השימוש ברשתות לימוד חברתיות לא־פורמליות בקרב סטודנטים באחת האוניברסיטאות בישראל, ואת האינטראקצייה שלהם עם פוטנציאל אקדמי ועם הישגים אקדמיים. בשלב הראשון של המחקר ערכנו מחקר גישוש ובחנו בו את האינטראקציות החברתיות המקוונות ב”קבוצות למידה דיגיטליות זמניות” (TDLG – Temporary Digital Learning Groups; להלן: קלד”ז), אשר נפתחות בידי סטודנטים ומנוהלות על ידיהם בלא נוכחות סגל אקדמי או סגל מנהלי. בהמשך המחקר בדקנו קלד”ז של מדעי החברה וקלד”ז של מדעי המחשב שפעלו בפייסבוק ומנו כאלף משתתפים. נמצא כי האינטראקצייה ברשתות האלה פרקטית ומתמקדת בהקצאת מידע מיידי הנדרש להצלחה במבחנים. את המניעים להתקשרות בקבוצה אפשר לחלק לשלושה: “הצעות ובקשות לסיוע אקדמי”, “הצעות ובקשות לסיוע מנהלתי” ו”בקשות למילוי סקרים כחלק מביצוע מטלות אקדמיות”. משתמשי קלד”ז פעילים הם לרוב סטודנטים בעלי ציוני קבלה והישגים אקדמיים נמוכים יותר מסטודנטים הרשומים בקבוצות הללו אך אינם פעילים בהן. לדעתנו, סטודנטים נעזרים בפלטפורמות האלה כמנגנון פיצוי לשיפור הישגיהם במבחנים. עם זאת, חלק מחברי הקלד”ז הם בעלי הישגים גבוהים יחסית, ומשמשים סוכנים למיטוב (אופטימזציה) הישגיהם של סטודנטים אחרים. במחקר המשך ענו 10% מן המשתתפים בקבוצות אלו על סקר מקוון המתייחס, בין היתר, לחוויית השימוש ברשתות הלימוד הלא־פורמליות ובמערכות הלימוד הפורמליות של הלמידה המקוונת (Moodle). נמצא כי הבחירה לפעול בקלד”ז קשורה לאקלים הלמידה ולאמונה שהמרצים אינם פעילים בה. לממצאי המחקר השלכות משמעותיות על מעשה ההוראה האקדמית, בייחוד במצבים שבהם המרצים אינם מודעים לפעילות המתקיימת בקבוצות האלה. הממצאים מראים שההוראה האקדמית איננה תחומה במקום ובזמן, ושהמוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להתחשב בכך. (מתוך המאמר)