גישה רב-ממדית להערכת אמינות פונים להכרת נכות בשל הַלֶּמֶת קרב (Combat PTSD): מחקר ראשוני: [מתוך המדור: אקטואליה]

אבחנת הפרעה של הַלֶּמֶת קרב (דהיינו, הלמת על רקע פעולות לחימה) (Combat PTSD) מסתמכת בחלקה הגדול על דיווחיו הסובייקטיביים של הפונה לטיפול. לנוכח זאת, היא רגישה ביותר לדיווחי יתר של אירועי עבר ותסמינים שעליהם מתלונן הפונה. אבחון יתר של הַלֶּמֶת קרב נושא בחובו נזק ממשי. מכאן החשיבות הגדולה להערכה מדויקת, עד כמה שניתן, של אמינות דיווחיו של הפונה להערכת הַלֶּמֶת קרב. מטרה: מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את השימוש באלגוריתם אבחוני חדש שפותח במרכז לאבחון הלמת קרב המיועד להערכת אמינותו של הפונה לאבחון הלמת, משלב ממדי הערכה שונים (הערכה קלינית צולבית, מבחנים מוכווני-אמינות והערכה נוירוקוגניטיבית ממוחשבת) ומבחין בין חמש דרגות מהימנות. שיטות מחקר: נעשה שימוש באלגוריתם המשלב: א) הערכה קלינית צולבת הכוללת השוואת שני כלי הערכה מובנים להלמת ב) שאלון האדרת תסמינים (SMS) ג) הערכה נוירוקגניטיבית ממוחשבת. שילוב התוצאות נבחן לצורך זיהוי מהימנות המוערך תוך סיווגו לחמש קטגוריות. תוצאות: האלגוריתם נבדק על מדגם של 115 חיילים שהיו בשלבים שונים של בקשת נכות/פיצויים. סך הכל 83 נמצאו על פי האלגוריתם כמהימנים ("מהימן", "כנראה מהימן") ו-32 נמצאו כלא מהימנים ("כנראה לא מהימן", "בסבירות גבוהה לא מהימן", "לא מהימן"). מסקנות: שילוב כלי מדידה שונים באלגוריתם המוצע עשוי להבחין בין רמות אמינות שונות. דיון: קביעת אמינות היא מטלה מורכבת, ובחינתה קשה לנוכח היעדרו של כלי אוניברסלי שיהיה בבחינת מדד הזהב (gold standard), מולו ניתן להעריך את תקפות של כלי חדש. האלגוריתם המוצג במאמר זה הוא בעל הנמקה קלינית מובהקת ובעל יכולת להפריד בין רמות אמינות שונות. סיכום: מחקר מקדים זה מצביע על האשפרות לקבוע תהליך קליני המסווג מוערכים לרמות אמינות. זהו מחקר ראשוני, ויש לבחון את תוצאותיו על מדגם גדול והטרוגני יותר של מוערכים. (מתוך המאמר)