תקציר
מאמר זה מתמקד בבני הנוער, המתגלים כאוכלוסייה מורכבת ומרתקת בהתמודדותה עם אירועי דחק ומשבר בכלל ובתקופת משבר הקורונה בפרט. בתקופת המגפה התערערו מבנים חברתיים מסורתיים והשתנתה כליל תפיסת תפקידם של בני הנוער והצוותים המקצועיים במערכת החינוך. מאמר זה בוחן באופן השוואתי מדינות אשר נתפסות בספרות המחקרית כמדינות בעלות תרבות חברתית קולקטיביסטית (יפן, תאילנד, בנגלדש, אינדונזיה, טאיוואן) וכן מדינות אשר על פי מדדים שונים נחשבות לבעלות תרבות חברתית אינדיווידואליסטית (לואיזיאנה שבארצות הברית, קנדה, ספרד, גרמניה), ולאחר מכן דן במקרה הבוחן הישראלי. המאמר מתמקד בלקחים שניתן להפיק לגבי בני נוער בעקבות גלי הקורונה שפקדו את מדינת ישראל. לצורך כך רואיינו שבעה מנהלים ומנהלות של בתי ספר באזורים שונים ברחבי הארץ; מהחינוך היסודי והעל יסודי, ההתיישבותי והעירוני, צעירים וותיקים וממגזרים שונים. המרואיינים שיתפו בחוויות שנחוו בבתי הספר שתחת ניהולם בזמן הסגרים הראשונים של מגפת הקורונה בישראל. המסקנה הנגזרת מן המחקר היא כי הפעלת בני הנוער לטובת הקהילה בזמן חירום היא אחת מן הדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם מצבי לחץ ודחק, הן עבור הצעירים הן עבור הקהילה כולה. מבחינה מעשית מציג המאמר דוגמאות להתמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ, הלקוחות מהמדינות שנסקרו בו, וכן המלצה לפיתוח פעילות לאומית בשלושה מישורים: (1) הקמת רשות חוסן; (2) עיצוב תוכנית מגירה להתמודדות עם משברים; (3) הכשרת בני הנוער לתפקיד של שגרירי חוסן בקהילה. כאמור, כל אחת מן הפעולות הללו הוכיחה את עצמה בחברות אחרות, ושילוב שלהן עשוי להוביל לתוצאות מיטביות בפיתוח החוסן הלאומי והקהילתי במדינת ישראל. (מתוך המאמר)
כותר מתורגם של התרומה | Youth as Social Agents of Resilience in Times of Routine and Crisis |
---|---|
שפה מקורית | עברית |
עמודים (מ-עד) | 1-25 |
מספר עמודים | 25 |
כתב עת | זמן חינוך |
כרך | 9 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- התמודדות (פסיכולוגיה)
- התנהגות קהילתית
- חוסן (לאומי-חברתי)
- חוסן (תכונת אישיות)
- חוסן קהילתי
- לחץ פסיכולוגי
- מגפת הקורונה, 2020-
- מנהלי בתי ספר
- מערכת החינוך
- נוער
- קהילה
- שגרירי חוסן
- תלמידים