אתיקה של רבנים וקהילותיהם: עקרונות ואתגרים

במרוצת השנים ראו רבני קהילות את עיסוקם כפרופסיה לכל דבר ועניין וכמקצוע המחייב הכשרה. הרבנים היו מודעים לכך שעליהם לעמוד בדרישות ובציפיות אישיות וחברתיות, ושהם עלולים להיות מודחים מתפקידם במקרה הצורך, ועל כן עיצבו את האתיקה המקצועית הראויה לתפקיד. מאמר זה מנתח מקורות תורניים שנכתבו על ידי פוסקי ההלכה לדורותיהם ובעזרתם מנסה לצייר את דמותו הראויה של הרבה עומד בראש קהילתו. ממגוון המקורות עולה שהאידיאל המעשי של הרב הוא שילוב בין מקצועיות רבנית,ענווה ואחריות לבין שמירה על כבוד המקצוע ועל מעמדו כרב. שילוב זה בהתנהלות יומיומית מכבדת ומכובדת, שבמהלכה יהיה הרב מעורב עם הבריות, יביא למימוש ייעודו המקצועי. בתוך כך עסקו הרבנים גם ביחס הראוי של הקהילה אל הרב – החל במחויבות למינויו, דרך ההתנהלות האתית כלפיו בעת מילוי תפקידו וכלה בשלב הפרידה ביניהם. (מתוך המאמר)