תקציר
באיראן, ערש צמיחתה של הדת הבהאית, קמו מספר תנועות דתיות אנטי-בהאיות שחרתו על דגלן להילחם דתית-אינטלקטואלית ולעתים אף באופן פיזי. מספר גדול של תנועות קם במהלך שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, בייחוד לאחר עם סילוקו של רצ'א שאה מהשלטון. אחת התנועות שהייתה פחות מוכרת מהאחרות אך בעלת היסטוריה אנטי-בהאית מרשימה, הייתה אגודת החג'תיה שלימים תתנגד לא רק לנוכחות הבהאים במוסדות השלטון, אלא אף לנוכחות אנשי הדת במעגלי השלטון. כתוצאה מכך, הפכה החג'תיה להיות, מצד אחד, אחת התנועות האנטי-ח'מיניסטיות השוללות את ה'ולאית-י פקיה' (שלטון איש הדת), ומנגד, אגודה שהצטרפה למעגלי השלטון עם יצירת הרפובליקה האסלאמית של איראן. המאמר מבקש להסביר את התפתחות הארגון, היסטורית וחברתית-דתית וינסה לענות על השאלה, מדוע ואיך השתלבו החג'תיה באושיות השלטון הנוכחי וכיצד נוכחותם משפיעה על עיצוב אופי הדתי השלטוני של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
שפה מקורית | עברית |
---|---|
עמודים (מ-עד) | 69-92 |
מספר עמודים | 24 |
כתב עת | המזרח החדש |
כרך | 51 |
סטטוס פרסום | פורסם - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- איראן -- היסטוריה
- איראן -- היסטוריה -- מהפכת 1979
- איראן -- משטר
- אסלאם -- איראן
- דת בהאית
- חג'תיה
- חומיני, רוח-אללה
- שיעים