Abstract
אשר ברש מרבה לעצב בסיפוריו דמויות של נשים, ואף שהוא נוטה להציבן במקום בולט ומשמעותי ביצירה, הן אינן נמצאות לרוב במרכז העלילה, בתפקיד הגיבורות. המאמר מבקש לבחון באמצעות מושג הקול את מקומן של דמויות הרעיות בשלושה סיפורים של אשר ברש אשר מתרחשים בגולה, בגליציה. הקול מאפשר לבחון קבוצות ופרטים מודרים ומודחקים שעמדותיהם לא נשמעו מודרים ומודחקים של קבוצות ופרטים שעמדותיהם לא נשמעו ולא הושמעו בבירור במרחב החברתי שאליו השתייכו. בקהילות יהודיות במזרח אירופה היה לקולה של האישה מקום מוגבל על פי נורמות חברתיות שלהן זיקה מובהקת למסורת ולדת היהודית. אלו צמצמו לכאורה את קולה של האישה למרחב המשפחתי. ההנחה שעומדת לבחינה היא שלאור הנורמות של התרבות היהודית, קולה של האישה הנשואה, הרעיה, עשוי להישמע כקול בעל חשיבות משנית בתוך המרחב המשפחתי. המסקנות שעולות לאחר בחינת הנושא הן שעל אף שהקולות הנשיים שעיצב ברש הם משניים ובעלי מאפיינים של שמרנות, ניתן לומר שהם מאופיינים אף בייחודיות ובחדשנות. הקול הנשי ביצירתו של ברש הוא למעשה בעל נוכחות, ובעלת הקול אף משפיעה על סביבותיה וזוכה לתמיכתו של האיש העומד לצידה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 148-166 |
Number of pages | 19 |
Journal | חמדעת |
Volume | 13 |
State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- Barash, Asher -- 1889-1952
- Jewish women
- Sound
- Women -- Legal status, laws, etc
- Women in literature