Abstract
בשנים 2009-2010, לאחר עשור של יציבות, חלה עלייה תלולה ביוקר המחיה ובמחירי הדיור בישראל. יחד עם זאת, החל מ-2007 צנחה הכנסתה של המשפחה העובדת הטיפוסית. הכשלים הכלכליים ותחושת חוסר האונים של הציבור הישראלי הציתו את המחאה החברתית בקיץ 2011, כשבמרכזה עמדה הדרישה מצד הציבור לפתרון כשלים אלו. על פי תאוריית ה"הצבעה הכלכלית", כאשר חלה הרעה במצב הכלכלי השורר במדינה יבחרו מצביעים במפלגות האופוזיציה. אולם, בניגוד לתאוריית ההצבעה הכלכלית, הבחירות בשנת 2013 ו-2015 לא רק שלא פגעו במפלגת השלטון, אלא אף חיזקו את כוחה. כדי להסביר מדוע לא נמצא קשר בין תפיסת הציבור את הכשלים הכלכליים במדינה לבין אופן ההצבעה בפועל, התבססנו במחקר הנוכחי על גישות פסיכולוגיות-חברתיות, שבחנו שימוש בהטיות תפיסתיות להפחתת תחושת הדיסוננס. בסקר שנערך במהלך ומיד בתום בחירות 2015, בקרב 1,538 ישראלים, נמצא כי הציבור הישראלי מייחס את הכשלים הכלכליים לגורמים רבים ולא לגורם מרכזי אחד, דוגמת הממשלה. כמו כן, בדיקת מאפייני הייחוס בקרב המשיבים הצביעה על שימוש ב"הטיית הייחוס הבסיסית" ו"הטיה בשירות העצמי" בהתאם לדפוסי ההצבעה. כלומר, על פי "הטיית הייחוס הבסיסית" משיבים שזיהו עצמם כבעלי נטייה פוליטית לשמאל, נטו לתלות את האשמה בראש הממשלה יותר מן המשיבים שזיהו עצמם כבעלי נטייה פוליטית לימין. לעומתם, משיבים שזיהו עצמם כבעלי נטייה פוליטית לימין לא יכלו לייחס את הכשל לגורמים פנימיים, כלומר לממשלה, ועל כן תלו את האשמה בצרכנים המוכנים לשלם מחירים גבוהים עבור מוצרים ודירות, בהתאם ל"הטיה בשירות העצמי". תוצאות אלו עשויות להוות הסבר חלופי להסברים הקיימים בספרות לגבי היעדר ההשפעה של מחאת קיץ 2011 על תוצאות הבחירות, ומאפשרות הבנה חדשה של הקשר בין תגמול לענישה בהקשר הפוליטי הישראלי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 31-63 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה |
| Volume | 22 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Attribution (Social psychology)
- Economics -- Political aspects
- Economics -- Sociological aspects
- Housing -- Prices
- Israel -- Keneset -- Elections
- Ministerial responsibility