Abstract
במחקר הנוכחי נבדק האמון שחוקרי משטרה ואנשים מהקהילה נותנים בגרסאות של נחקרים במצבי חקירה היפותטיים שונים. ארבעים חוקרי משטרה ו- 40 אנשים מהקהילה ללא ניסיון בחקירות הוצגו במצבים שבהם היה עליהם להעריך כמה מעשרה חוקרים יאמינו להם כאשר הם ממלאים את תפקיד הנחקר שמציג גרסה נכונה או לא נכונה שהיא או הגיונית או לא הגיונית. היה עליהם להעריך עוד לכמה מעשרה נחקרים הם היו מאמינים כאשר הם ממלאים את תפקיד החוקר שניצב מול נחקר שמוסר גרסה נכונה או לא נכונה שהיא הגיונית או לא הגיונית. נמצא שמסירת גרסה נכונה הייתה קשורה בנתינת אמון רב יותר, וכך גם גרסה הגיונית. גרסה עצמית (נקודת מבט של נחקר) הייתה קשורה באמון בה שהיה רב מזה שניתן בגרסאות אחרות (נקודת מבט של חוקר). הגיון הגרסה היה דומיננטי מאמינותה. כשמדובר בנקודת המבט של הנחקר, ניתן אמון רב יותר במצבים שבהם הגרסה לא הייתה נכונה אך הייתה הגיונית, ופחות כאשר הגרסה הייתה נכונה אך לא הגיונית. החוקרים נטו להבחין בין גרסה עצמית (אמון רב יותר) לגרסת אחרים (פחות אמון) כשהגרסה לא הייתה הגיונית יותר משאנשי קהילה נטו להבחין ביניהן. על בסיס הממצאים הוצעו דרכים לסייע לנחקר החף מפשע שניצב מול הדילמה אם לבחור באמת הפחות הגיונית כמות שהיא, או לאמץ גרסה הגיונית יותר גם אם היא אינה משקפת את האמת במלואה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 7-19 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
| Volume | ה |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Criminal investigation
- Forensic psychology
- Mishteret Yiśraʾel
- Reliability
- Trust
- Truthfulness and falsehood