עמדות ידע ודפוסי התנהגות בנוגע לקישוט גוף בישראל: קעקועים, פירסינג והשתלות תת-עוריות

מאמר זה עוסק בתופעת קישוט הגוף - קעקועים, פירסינג והשתלות תת-עוריות - תופעה שאמנם מתרחבת בחברה הישראלית אך לא נחקרה דיה בספרות המדעית. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תופעת קישוט הגוף בישראל בהשוואה מגדרית ומכמה היבטים: דפוסי התנהגות, מניעים לקבלת ההחלטה לבצע קישוטי גוף, רמת הידע בנוגע לסיכונים הכרוכים בביצועם, ועמדות חברתיות כלפי אנשים שבחרו לקשט את גופם לעומת אלו שבחרו שלא לעשות זאת. המחקר בוצע על ידי העברת שאלון דיווח עצמי כמותי ומובנה במדגם נוחות של 921 נבדקים: %53 נשים ו-%47 גברים; ממוצע גיל הנבדקים הוא 35 (SD=10.8), ו-%44 מן הנבדקים קישטו את גופם בקישוט גוף כלשהו. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים לגברים: נשים הפגינו ידע רב יותר מגברים על הסיכונים הכרוכים בביצוע קישוטי גוף (לדוגמה: דלקת זיהומית - %66.7 מן הנשים לעומת %52 מן הגברים, P<0.001; צהבת - %51.8 מן הנשים לעומת %40.7 מן הגברים, P<0.001); נשים דיווחו בשכיחות גבוהה יותר על המניע "לייחד את עצמי מאחרים" (%43 לעומת %37, P<0.05) ועל נימוקים אופנתיים (%48 לעומת %41, P<0.05) כסיבות מרכזיות לביצוע קישוטי גוף; ונשים דיווחו בשכיחות גבוהה יותר על תגובות חברתיות שליליות "מאחרים משמעותיים" שלהן כלפי קישוט גופן (לדוגמה: תגובה שלילית מאבות - %69.2 מן הנשים לעומת %54.3 מן הגברים, P<0.001; ומאימהות - %65.0 מן הנשים לעומת %55.3 מן הגברים, P<0.001). עוד נמצא במחקר שאלו שקישטו את גופם דיווחו בשכיחות גבוהה יותר מאלו שלא קישטו אותו על תגובות חברתיות חיוביות מ"אחרים משמעותיים" שלהם, ובשכיחות נמוכה יותר על תגובות חברתיות שליליות מהם. לאור ממצאי המחקר ממליצות הכותבות למשרד הבריאות לפתח מערך מניעה הסברתי ממוקד לצעירים (ובייחוד לבני נוער זכרים) בנוגע לסיכונים הבריאותיים והחוקיים הכרוכים בקישוט הגוף, לנסח תקנות והצעות חוק בנוגע לקישוט הגוף, כפי שניסחו מדינות אחרות בעולם, ולפקח באופן הדוק יותר על מכונים המבצעים קישוטי גוף.