עמדותיהם של סטודנטים ומרצים על השתלבותם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה בהשכלה הגבוהה בישראל

מחקר זה עוסק בשילובם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה באקדמיה בישראל. חקר המקרה שלפנינו עוסק בעמדות הסטודנטים והמרצים כלפי סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה (HFA), במטרה לבחון את תרומתם להשתלבות של סטודנטים עם HFA באקדמיה מבחינת האקלים הלימודי־חברתי ומבחינת תפיסתם את יכולתם העצמית. חקר המקרה עשוי לשמש מודל בעבור מוסדות אקדמיים שיעזור להסתגלותם ולהשתלבותם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי, תוך שילוב גורמים אקדמיים ומנהליים. המחקר מתבסס על מתודולוגיה משולבת, איכותנית וכמותית. 526 סטודנטים, 103 מרצים, 30 סטודנטים עם HFA ו־27 חונכים שלקחו חלק בתוכנית התבקשו להשיב על שאלון מחקר כמותי. מממצאי המחקר עולה כי השתלבותם של סטודנטים עם HFA בלימודים אקדמיים עשויה להצליח בתנאי שקיימת מודעות בקרב המרצים ובקרב כלל הסטודנטים בנוגע למהות הלקות. נמצאו משתנים בעלי חשיבות רבה להצלחת התוכנית ובהם הנוגעים לכלי הוראה, לתמיכה מוסדית ולאקלים לימודי־חברתי שיש בו סובלנות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שכמעט בכל המשתנים סטודנטים־חונכים הם בעלי המודעות והרגישות הגבוהות ביותר לנושא ההשתלבות של סטודנטים עם HFA בלימודים אקדמיים. סקירת הספרות המופיעה במחקר זה, כמו גם ממצאי המחקר הנוכחי, תומכים בהשתלבותם של אנשים עם HFA במוסדות שונים בחברה, ומחזקת את התנאים להצלחה זו: מוטיבציה מוסדית וחברתית בשילוב אווירה סובלנית.(מתוך המאמר)